מתמודדת יקרה

מעתיקה לך לכאן את התגובה שכתבתי לך למטה כדי שתראי. הינה תגובתי.... האמת היא שאין לי כוחות לכלום וזו גם הסיבה לתגובתי המאוחרת.... לגבי הדברים שכתבת, לא יודעת להגיד לך באופן חד משמעי שהוא לא יתקוף את אחייניתך. מה שכן יכולה להגיד הוא שהוא חולה, אחרת הוא לא היה פוגע בך. אין גבר בריא שיתקוף או יפגע בבחורה, בטח לא את האחות של חברה שלו.... ועוד דבר בטוח, את לא אשמה בשום צורה בזה שהוא פגע בך. את גם לא אשמה בנתק שנוצר עם אחותך, ואני מבינה את הפחד להרוס משפחה בעצם החשיפה של זה, אבל יקרה, מי שאחראי לזה זה הוא ולא את, מי שהרס זה הוא ולא את, ומי שסובל זאת את מכל הכיוונים, ולא מגיע לך.... אם תספרי זה יהיה אחר ואת תחליטי אם זה טוב או לא. לפחות החוסר אונים שלך ושל אחותך מול זה ירדו, סימני השאלה ירדו ובעיקר הנטל הכבד שאת סוחבת על לא עוול בכפך. הוא יצטרך לענות על כל השאלות והפוקוס יעבור אליו וירד מימך, וזה במובן השלילי של העניין כי את לא אשמה, והוא מאד מאד אשם..... באשר אלי, עוברת תקופה מאתגרת ומאד לא פשוטה, כרגע נשרפת מבפנים, מתה מבפנים וכבויה עד הסוף, אין לי כוח יותר ואין לי כוח לפרט. בגדול העבודה שאני עושה היא עבודה של לשחרר מתוכי את כל האימה שאצורה בפנים וזה קשה ברמות וזה בהמעטה.... פורים שמח, שלך מציאות אחרת

מה שלומך יפה שלי? ראשית תודה שהעתקת את תגובתך כי אכן למטה לא הצלחתי לראות. וכשראיתי כאן, הגבתי ולצערי זה לא נשלח... כעת אני מול מחשב ומצליחה לכתוב.. מצטערת על העיכוב הרב מותק. תודה רבה על תגובתך על האהבה ההבנה והאמת בדברייך!! כמה אני יודעת את זה במקום מודחק אבל לרוב אני מרגישה שאני הרסתי.. ומזה קשה כל כך להתפטר.. רגשות האשם לא מרפות.. כמה שאבין.. שארגיש.. בשלב אחד נוסף שוב אני מרגישה שאהרוס ושאין סיכוי שאגיד לאחותי ושכל ה"סוד" הזה (שלא באשמתי!) ייפתר ויפסיק להקשות עליי... ולרדוף אותי.. שירדוף רק את מי שאחראי לו.. (הלוואי ויכולתי לחוש זאת לא רק לכתוב את זה, אלא גם להרגיש!! מאמי שלי, כמה קשה וכואב לי לחוש את התקופה הנוראית שאת עוברת.. את הפיצוץ שאת חווה בפנים, ל ב ד... קראת לזה "תקופה מאתגרת" אני גאה בך שאת מצליחה לפחות לקרא לה כך כדי להתמודד.. להחזיק מעמד.. את אלופה !! הייתי רוצה להושיט לך יד נוספת במידה ותרצי.. אולי דרך מייל? אוהבת המון! מכבדת את רצונך לאי הכוחות לכתוב ולפרט.. אם כי אני יודעת שזה מאוד מקל.. מרגישה ומבינה את סיבותייך.. (או חלקם) מקווה שאת עושה זאת במקומות הנכונים.. שומרת לך מקום בליבי! מקווה שתראי זאת בהקדם.. ושולחת חיבוק חם ואוהב!! מאחלת הקלה במהירות.. מתמודדת

מאחלת לך שיבוא יום ותרגישי שאת לא אשמה בכלום, ובעיקר שלא את שהרסת אלא שהוא הרס וכל פעולה שתעשי תהיה פעולה משקמת ובונה. אני מבינה שהמצב הנוכחי, הנתק מאחותך והסוד שעדיין שמור כל כך מאד מכבידים עליך. כל פעולה שתעשי, גם אם בהדרגה ובצעדים קטנטנים תקל עליך ותביא איתה שינוי לטובה. זה קשה ולוקח זמן, מאמינה שיבוא יום ותצליחי לקבל החלטה ולפעול על פיה. כשהסוד כבר לא יהיה סוד יותר הכל יהיה ברור יותר וכשמבינים אפשר להתקדם, אחותך תבין והמשפחה תבין ואתם כולכם תזוזו קדימה.... תודה על המילים החמות שכתבת לי. אני שוב במן שקט כזה, לא יכולה לכתוב מה עובר עלי. בשורה התחתונה, התייאשתי, נגמר לי, אין לי כוחות לחיים האלה. שיהיה חג שמח ושמרי עליך, רק טוב מכל הלב, שלך - מציאות אחרת

זו לא תגובה ישירה למה שרשמת מכיוון שלא הצלחתי לעשות זאת מהפון.... (אוף, איך שזה מעצבן אותי הקטע הזה...) תודה על דברייך ועל התגובה לדבריי ולחששותיי.. התחלתי להתכתב עם אחותי... שוב. ולראות מה כן אפשר לעשות... אני עדיין נורא חוששת מלספר.. והיא דורשת לדעת מה קרה בשנים אלו של הנתק כתנאי לקשר.. דיברתי עם איזה דמות שמייעץ להם (ביקשתי ממנה את הפון שלו) ולא יצא לי לספר לו כפי שרציתי לעשות, מכיוון שהוא הולעט בצד אחד וזה שהמשפחה שלי לא רוצה קשר עם הגיס בלי שום סיבה. וטוען שככה לא עושים ולכן מוטב יהא הנתק הזה.... איך זה קומם אותי..... הוא גם הדגיש בשיחה עד כמה הגיס פגוע וכו.... לכן הבנתי שאת הסיבה הזו הגיס לא סיפר לו אלא רק (אני מניחה) שמנדים אותו על לא עוול בכפיו וזה גורם לבעיות בשלום בית... ופסק להם שמוטב יהא קשה לאחותי שלא יהא לה קשר איתנו אפילו שזה קשה לה. כדי שבזוגיות שלהם יהא לה טוב............ כי לה זה גם קשה שהמשפחה עושה זאת לבעלה......... את מבינה למה לא סיפרתי לו את הצד שלי..שלנו? אין טעם כי זה אדם שמקשיב לצד אחד בלבד בלי לברר..... אז הוא בכלל לא ראוי לדעת את הצד הנוסף... הדגשתי בשיחה איתו שיש דברים שנראה שהוא לא יודע ואיך יכול לפסוק להם ככה?! הוא לא שמע והחשיב עצמו כאילו הוא יודע הכל....... בקיצור.. מובן לי למה אחותי מנתקת את הקשר כי בעלה משחק אותה הכיבשה המעונה וסובלת מהיחס של המשפחה של אישתו....,,,,, על לא עוול בכפיו...... זה מה שמעשיק אותי בימים האחרונים.. לכן התמהמהתי עם התגובה... אגב, שבוע הבא אני כבר חוזרת לעבודה... פוו הזמן טס..... *** מציאות שלי, מכירה את היאוש הזה.. התיסכול.. הכאב.. השקט.. הלבד...... שאת חשה. כל כך מבינה ומזדהה! יודעת גם שככל שעוברות השנים ודברים לא מקבלים מענה, הקושי מוכפל... מכירה ברצונך לא לפרט אם כי זה בשל נסיונות עבר כושלים.. שלא קיבלת את המענה הנכון/ הרצוי/ אם בכלל... מתוקה שלי, את אומנם כואבת... ונראה לך שאת מתייאשת מלנסות לפתור דברים, אבל אם הצלחת להגיב לי אז אני חושבת שעוד לא נכבה לגמרי המקום שרוצה להיחלץ אצלך.. ושישמעו אותו.. את עדיין בטיפול? יש לך איזה שהוא מישהו שאת יכולה לבכות/ לשתף איתו/ה את תוכך..? ליבי אלייך אהובה.. כואב לי שאיני יכולה לכתוב לך בצורה עיקבית ומהירה.. בפורום בשל מגבלותיי שאין לי איך לראות את הפורום בצורתו הרגילה בפון... אני מאוד רוצה להיות איתך, להושיט לך יד.. לחבק.. להקשיב.. לבכות ולמחוא דמעותייך לשבור את שתיקתך.. לעזור לך להקיא את הכאב מתוכך.. גם אם לא אליי אלא במקום שתרגישי שאת רוצה וסומכת.. אוהבת. מחזיקה לך אצבעות אפרת (במידה ואת מגיבה, בבקשה תפתחי שירשור חדש... יותר סיכוי שאראה זאת.. תודה ענקית)