מתמודדת יקרה

מזל טוב יקירה להולדת הבן. מאחלת לך שתמשיכי להרגיש שהוא האור של חייך ושהוא יאיר לך את הדרך באורו הטהור ויתן לך רגעים של שמחה ואהבה לרוב שיעמעמו את הכאב שעדיין כל כך מעיב על השמחה ועל חייך. מדהים איך שהגלגל מסתובב וממקום שבו את זאת שנפגעה הכל התהפך לזה שאת סוחבת כל כך הרבה על כתפיך, את הניתוק מאחותך והכאב סביב כל המצב הזה, הפחד שלך שהמשפחה תפגע אם הדבר יוודע. מאחלת שיבואו ימים טובים יותר ושהאמת תצא לאור והנטל הכבד הזה ירד מימך, כי מי שריך לסחוב את כל זה הוא בעלה של אחותך, שכרגע נהנה מחסות ההסתרה ןחי חיים שלמים.... כל כך מבינה את ההרגשה שלך וגם מנסה לצמוח ממקום דומה וגם אחר בחיי.... שוב מזל טוב מכל הלב שלך - מציאות אחרת

היי איזה כיף לראות שהגבת לי :) אמן לכל איחולייך וברכותייך!! זה כל כך ככה, אני שנפגעתי נושאת את כל העול.. לא נראה שלאף אחד במשפחתי זה מזיז משהו.. הם כועסים על אחותי שהיא איתו ונותנים לה, כמוני, להמשיך בחיים רק בלי המשפחה שלה.. בלי שתדע.. רק מה ששונה זה שמשפחתי לא מדברת על זה כאילו זה לא קיים - זו דרך ההתמודדות שלהם כנראה.. אבל אצלי הכל בוער... וה"מצחיק" זה שאני הגעתי למצב שמכחיש לעצמי את מה שקרה כלומר אני אומרת לעצמי זהו היה נגמר התחתנת יש לך ילד... ולחלופין, מי אמר שבאמת פגע בך? מי אמר שאינך שותפה לזה? ואם אני מתחבטת אם לספר אני מייסרת את עצמי למה להרוס חיי משפחה? אם טוב לאחותי שימשיך כך... ומי אמר שאם אספר יהיה טוב? מי אמר בכלל שהוא ממשיך לחפש קורבנות אחרים..? ובכלל אני לא צריכה לחשוש לאחיינית שלי כי אין סיכוי שיעשה זאת לה.. הוא לא נראה לי סוטה או חולה בקיצור.......... מבולבלת !! מצד אחד רוצה להפוך דף ולהחזיר את הקשר האובד עם אחותי ואחייניי מצד שני אין לי דרך כזו בלי לחשוף את הסיבות לנתק..... טוב נו ברברתי מלא... מה שלומך מותק? איך עברו/ עוברים עלייך הימים? האם את ברוגע כלשהו? או ימים סוערים? תודה שהגבת לשמחתי מתגעגעת, מתמודדת

האמת היא שאין לי כוחות לכלום וזו גם הסיבה לתגובתי המאוחרת.... לגבי הדברים שכתבת, לא יודעת להגיד לך באופן חד משמעי שהוא לא יתקוף את אחייניתך. מה שכן יכולה להגיד הוא שהוא חולה, אחרת הוא לא היה פוגע בך. אין גבר בריא שיתקוף או יפגע בבחורה, בטח לא את האחות של חברה שלו.... ועוד דבר בטוח, את לא אשמה בשום צורה בזה שהוא פגע בך. את גם לא אשמה בנתק שנוצר עם אחותך, ואני מבינה את הפחד להרוס משפחה בעצם החשיפה של זה, אבל יקרה, מי שאחראי לזה זה הוא ולא את, מי שהרס זה הוא ולא את, ומי שסובל זאת את מכל הכיוונים, ולא מגיע לך.... אם תספרי זה יהיה אחר ואת תחליטי אם זה טוב או לא. לפחות החוסר אונים שלך ושל אחותך מול זה ירדו, סימני השאלה ירדו ובעיקר הנטל הכבד שאת סוחבת על לא עוול בכפך. הוא יצטרך לענות על כל השאלות והפוקוס יעבור אליו וירד מימך, וזה במובן השלילי של העניין כי את לא אשמה, והוא מאד מאד אשם..... באשר אלי, עוברת תקופה מאתגרת ומאד לא פשוטה, כרגע נשרפת מבפנים, מתה מבפנים וכבויה עד הסוף, אין לי כוח יותר ואין לי כוח לפרט. בגדול העבודה שאני עושה היא עבודה של לשחרר מתוכי את כל האימה שאצורה בפנים וזה קשה ברמות וזה בהמעטה.... פורים שמח, שלך מציאות אחרת