עייפתי ... (ט)

דברים קשים באים בשרשרת....... עכשיו גם בעניין הזוגי... מרגישה חסר כל כוח.. אפילו לנשום.. יודעת שאני צריכה להחזיק מעמד עוד מעט... לומר לעצמי את הדברים שאני מחזקת אחרים... אני מצליחה לשרוד, אבל קשה, קשה כל כך... וכלום לא נראה מתבהר רק מחשיך יותר ויותר... האם אני הולכת לא נכון לכיוון האור?! אולי טעיתי היכן שהוא...... מרגישה אבודה, לרגעים גם יש קולות שאני מנסה להעיף אותם אבל הם מנקרים בי ואומרים לי עד כמה אני אפס בזוגיות.... עד כמה אין בי לתת יותר ממה שיש.. מערבולת.......... אני עוצמת עיניים מחכה שתיגמר הסערה..... ואז להתמודד מול התוצאות........ איך? ממה מתחילים? לא יודעת.... העיקר שיעבור כברררר לבד במערכה הזו... לבד עם הקולות.. לבד בהתמודדות.. לבד, מול הסערה שמתחזקת מכמה כיוונים... מרגישה ערומה, מצטמקת "מהקור" נסגרת מכופפת ונעלמת........... לילה טוב, מתמודדת.

מבינה את הבלבול והעייפות ואין לי מילים איך לעודד...אני גם שם, עמוק... רק תדעי שאת לא לבד!!!!! את בלב שלי, חושבת עלייך ומתפללת גם בלי להכיר אותך... לילה טוב

מתמודדת יקרה אני כל כך מבינה את הקושי בזוגיות בנוסף לכל ההשלכות של הפגיעות מהעבר יש קושי נוכחי בחיי אישות .קושי שאין לי כבר כוחות להתמודד איתו נמאס לי שבגלל שהיתה לי ילודות מלאה בפגיעות לא לרצות את בעלי ביחסי אישות נמאס לי שאני לא אשה נורמלית שיכולה לרצות את בעלה הגעתי להחלטה ואמרתי לו תעשה בי מה שאתה רוצה רק אל תגיד לי לא להתנתק אבל ברור שהוא לא מסכים עים זה יקרתי אני מבינה אותך וכואבת איתך ונמצאת ברגעים אלו שכותבת לך במקום אחר מנותקת מבולבלת ונמאס לי להשאר בעולם הזה מרגישה שללא הגוף שלי אני לא חשובה מצטערת ששתפתי פשוט שקראתי אותך הזדהתי ממש איתך לא יודעת מה כתבתי ואיך כתבתי לא ממש נמצאת כאן שולחת לך המון חיבוקים וכוח שלך מוותרת

אני מצטערת שאת חווה תחושות כל כך קשות... אכן יש חשיבה רבה לגוף בעולם הזה....אבל זה לא בדיוק למה שאת מתכוונת... את מרגישה שמי שפגע בך הוא הוא השתמש בך,בגופך כרצונו ללא שום התיחסות לרצונות ורגשות שלך אכן זה הרגשה נוראית של שימוש,השפלה וזלזול!אין ולא הייתה לו ולאף אחד אחר זכות לפגוע בך!חשוב מאוד שתחשבי האם מתאים לך לקבוע את חשיבותך כאדם,את החשיבות של הגוף שלך ונשמתך לקבוע על פי התייחסות אליהם מצד אדם(או אנשים)שנתנו לנפש הבהמית שלהם להשתלט עליהם והתנהגו ממש כמו חיות שדה?מתאים לך?הם קובעים מה את שווה?! אני בטוחה,יקירה,שלנפשך ולגופך יש תפקיד אלוקי נעלה בעולם הזה! תרצי לגלות אותו?זה קשה אבל שווה על תתני לאנשים שפגעו בך לקבוע מי את ומה את שווה. ים,בחום

הי,מתמודדת היקרה. אני מזכירה לך את שמך.הרי את מתמודדת. באופן פרדוקסלי כאשר אנחנו נפגעות אנחנו מרגישות אשמות ומגעילות. קשה לצאת מהמעגל הזה אבל אפשרי. מי שמגעיל ואשם כאן זה מי שפגע בך!!!תכעסי עליו!תצעקי!לפחות בבית שלך בכאילו.תורידי מעצמך שקי אשמה,יקרה,לפחות תנסי. גבר אונס אישה=בהמה!!!את שומעת טוב?!בהמה!!!ולא יותר מזה. הפגיעה האחרונה הציפה אותך ברגשות קשים מאוד גם מהעבר. אל תהי עם זה לבד.יש משהו שמרגיע אותך בחיים? בא לי לתחון את בהמת-האדם הזה שפגע בך ולפזר בים!מקווה שזה מה שמצפה לו בעולם האמת.ולא איכפת לי איך את שם התנהגת,את לא אשמה!!!איך שידעת-כך שרדת!!!לא מעניין אותי האם את צעקת או "שיתפת" פעולה-הוא היחיד שאחרי על המעשה הבהמי שלו! מחבקת אותך חיבוק חם ועוטף. תעשי לך ממני כוס שוקו חם עם המון חלב. תכנסי לתוך הפוך ותחשבי שמגיע לך להיות אהובה שהיית נסיכה שהלכה לאיבוד,הנסיכה נפגעה קשות ביער. עכשיו היא בבית,היא כבר גדולה ומגיע לה את כל מה שפספסה בארמון בזמן שלא הייתה בו... שולחת לך נגיעה רכה,ים

ל

מבינה מאד את הקושי ואת האינטנסיביות שבהכל ביחד. ראשית ההריון גורם לכך שההורמונים משתוללים בגוף, זה הטבע, ועם הרקע של הפגיעה זה מציף ומטרגר בהתאם. הזוגיות גם קשה יותר בגלל ההורמונים והפגיעה וההריון. זה הכל ביחד ויתרכך בהמשך כשירד קצת מהעומס, אחרי שתלדי ויהיה לך תינוק או תינוקת לטפל בו/בה.... הפגיעה החדשה גם היא הוסיפה עוד לקושי, ולמרות שאת מרגישה אחרת, את לא אשמה במה שקרה. זכרי שהפוגע הזה בא אל ביתך ולא את באת אליו, ידע שאת נשואה ובהריון ובכל זאת ולמרות המצב הרגיש שלך הוא פגע בך. לא בחרת בזה, והפחד משתק. יותר מיזה אנשים מדרך הטבע ובאינסטינקטים סומכים על אנשים ולא חושבים שיפגעו מהם עד כדי להסית את המחשבות מתחושת הבטן שמאותת על סכנה. הרגשת שאולי יקרה משהו ובכל זאת קיווית שזה כמו בשורת איוב ויהיה בסדר. בקיצור את הולכת בכיוון הנכון ויש מהמורות בדרך. סמכי על עצמך ותתרכזי בעצמך ובמה שטוב לך ולאט לאט הדרך תתבהר ויהיה יותר קל. זה גל ענק של כאב עכשיו בגלל מה שקרה וכשהמתח ירד יהיה יותר קל. איתך חושבת עליך ומחבקת. שלך - מציאות אחרת

תודה שהגבת.. כל כך מקל עליי לראות תגובה לדברים, ושאפילו שמרגיש לבד יש היכן לדבר ומי שמקשיב... תודה על שאת איתי, מתפללת הבנתי שגם את בקושי כזה או אחר.. אז אני מקווה את הטוב בשבילך! במהרה! אתפלל גם עלייך... מתמודדת

ראשית אני שמחה שמצאת הזדהות במילותיי. אני שמחה שיצא לך להגיב וגם להוציא מעט ממה שכואב לך בפנים... אולי כדאי שתנסי לשנות את הכינוי מוותרת- אולי זה נועד לפורענות מהתחלה כשאת באה בגישה כזו?! זה סתם משהו שקשה לי לשמוע ולקרא לך כך כי את מתמודדת וממשיכה שוב ושוב, גם אם "נפלת" אז את קמה מחדש ולומדת... אז צורם לי לקרא לך מוותרת.. אבל אם לא מרגיש לך נוח ומצאת חיבור או שהשם מבטא או מחזק או מזהה אותך ואיתך אז כמובן שתעשי רק מה שלך טוב! בקצב ובזמן הנכון רק לך! מקווה שהבנת אותי בזה... אם זה מכביד עלייך, עזבי את העניין הזה.. כל כך מבינה את הקושי שאת מתארת, ואני מניחה שזה בכלל רק קצה הקרחון... רוצה לחזק אותך, ולהאמין איתך שזה יכול להתבהר.. להשתנות.. לאט לאט... עם הרבה התמדה.. נסי להחזיק עוד קצת... בשירשור הנוכחי שפתחתי לא דיברתי על העניין המיני בעיקר.. כל הקשר הזוגי שלי כמעט נשבר לרסיסים- זה מה שעברתי בשתי מילים בשבוע האחרון... כך הרגשתי, פשוט רציתי רק להתאדות.... פשוט לא יכולתי להכיל את הפגיעה שעוד לא הספקתי להרפא ממנה. ואז אי הרצון ליחסים אינטימים שככל שאני מתרחקת יותר, בעלי רצה יותר וזה הרגיש כפגיעה יום יומית בבית.... ולאט לאט זה עורר בי דחיה וריחוק שהייתי צריכה להתמודד עם זה ולהבין שבעלי לא פוגע בי אלא אני מרגישה כך כי זה פלאשבק או כל דבר אחר... וזו לא הייתה התמודדות קלה בכלל......(לכן אני מצליחה להכיל ולהבין אותך בעניין...) הייתי שוכבת איתו רק כדי שיפסיק לנדנד או כי עבר הרבה זמן שלא עשינו יחד אהבה.. וזייפתי חופשי הנאות כי אחרת הוא לא יחדור ואז הוא עדיין ינסה לעורר אותי והעוררות הזו לא מעוררת אותי אלא מרחיקה... ומנתקת.... ועוד.. ותסלחי לי על הפתיחות בה רשמתי... מעבר לזה הפגיעה הנוספת העכשווית ואחר כך קרע בזוגיות כי בעלי לא מרגיש שאני איתו... (לא קשור לסקס) מה אגיד לו שנפגעתי בבית שלנו? שאני פתחתי (כביכול) לאדם זר (זר בשבילו..) ושיתפתי פעולה בצורה כזו או אחרת. לא חשוב מה נכון או לא........ הוא לא יבין את זה.... לא יכיל את זה.... ועד כמה שזה כואב, הוא צודק בטענה שאינו מרגיש שאני בתוך הזוגיות.... הראש שלי היה בשדות אחרים לגמרי בשבועיים האלו... וכמעט הכל התפרק......... הוא גם לא פעל יפה בצורה בה דיבר... הרגשתי ממש כאילו שוב אני צריכה לעשות מה שדורשים ממני ורק לרצות ולסבול.... ב"ה סוף סוף הצלחנו לשוחח שיחה נורמלית בה כל אחד אמר מה הפריע לו... והשלמנו..... אבל עכשיו זה התמודדות כפולה כי זה להחזיק מעמד מטורף....... להתנתק ממה שלא עושה לי טוב.. בכלל, לאכול.... אני כמעט ולא אכלתי טוב בימים הללו... כאילו אני חיה לעצמי בלי תינוק שאני אמורה להזין, שבבטן... בקושי לשתות... ולעבוד משרה מלאה יום יום לתפקד 100% מול אנשים... מול תלמידים- (ברגע שאני מרגישה רע אז כל דבר אצליהם שזז מהשורה נראה לי ענק.... ובמקום שיהיה שקט, נהיה רעש בראש.... גם בעבודה...) ב"ה עכשיו רגוע יותר... (יש הרבה שמנותק... אבל לפחות בזוגיות ובעבודה חזר שקט ואני יכולה לנשום מעט..) אני רשמתי לך מכיוון שאני רוצה לומר לך שיש זמנים של סבל שאי אפשר יותר..... הייתי שם.... אבל לאט לאט יהיה שינוי, בתחילה קטן אחר כך יגדל.... זה כמו גלים.... אין רק סערה, יש גם את השלווה... אוהבת ומחבקת שלך, מתמודדת

תודה על התגובה, בהחלט- כשמגיבים זה מרגיש פחות לבד ולו לזמן מועט... תודה על כוס החלב והמילים החמות.. לכעוס עליו.... אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו... כעס, נראה לי שלא... (או רק לרגעים) בדיוק כמו אז, עם הפוגע הראשון... וכמו שהיטבת לומר- הכעס, התיסכול וההלקאה הכל.... במקום אל מי שזה מגיע, זה מופנה אליי... אני מפנה זאת אל עצמי. וכל פעם בדרך אחרת- אם ע"י זה שאיני אוכלת טוב או כל דבר רע שעשיתי עד היום.... ב"ה הפעם החזקתי מעמד לבינתיים לא לפגוע בעצמי ולנסות לסבול את הכאב אם בשעת הטיפול או בשאר חלקי הזמןלהתנתק (זה קורה באופן טבעי... אני לא עושה משהו שזה יקרה) או להעמיס על עצמי במטלות ובעבודה... אם אפשר לראות את זה גם בצורה כזו- אז כל הקושי שבא לי בזוגיות פתאום- שהעמיס על מה שכבר קיים, הועיל לי ועזר לי לניתוק ומצד שני להתעסק במשהו אחר מאשר הפגיעה.... ואז מגיע שלב הערבוב של הכל יחד.... זהו זמן שבו מרגישים כמו רוח רפאים.... ועכשיו ב"ה קצת הוקל ואני יכולה לנשום ולאט לאט לחשוב איך ומה לעשות...... תודה על ההבנה.. והנגיעה הרכה... שלך, מתמודדת

תודה על התגובה. על המילים החמות וההבנה הכל כך נכונה- אמרת הרבה מילים שהמטפלת אמרה גם היא. כנראה רק אנשים מבחוץ רואים את התמונה אני לא בחוץ... אז לי דברים נראים אחרת... רשמתי על מצבי כרגע ומעט על מה שעברתי.. בתגובות פה.. מקווה שתשמחי לשמוע שקצת הוקל מעט.. מעבר לזה- ברור לי שהכל מודחק ובלוע.. אבל מתפללת שאצליח להתמודד מול כל דבר לאט לאט... כמו שרשמת, כשזה מגיע בהתפרצות הכל יחד, זה ממוטט כליל.... איתך... תודה שהגבת לי. חיבוק, מתמודדת