כאן בשקט

מה שלומכן?אני כאן קוראת את הפוסטים שלכן ולא מצליחה להגיב אבל אני איתכן כאן למרות שזה לא מורגש .מיכל אני מבינה אותך גם אני מרגישה שותפה ואשמה למרות שהייתי תינוקת שזה קרה אבל מרגישה אשמה גדולה עים הבנתי נכון שזה מה שאת מרגישה?אבל לך קל לי לומר שאת לא אשמה!!!מה שלומך מתמודדת יקרה איך ההריון מתקדם מקוה שאת מרגישה טוב?כל מי ששכחתי אני כאן איתכן

אם היית תינוקת כיצד את אשמה? תינוקות הם כה זכים וטהורים, היית כלכך שברירית...אינך אשמה!!!! מה תינוק מבין? יש לו צורך עז בקבלת חום ואהבה ולא שיפגעו בו :( זה צורך בסיסי ומינימאלי........אוף מה כבר רצינו? אהבה? אבל הרגש לא נותן מנוח נכון?

כן את צודקת רצינו אהבה .אני מרגישה אשמה מכיון שזה לא שהיתה לי פגיעה ע"י אדם אחד וזהו .כל כך הרבה אנשים פגעו בי .למה דוקא אוצי בחרו?יש לי עוד אחיות שבהם לא שלחו אצבע שמרו אלהין כאוצר יקר אני מגיל מאוד מאוד צעיר כל כך הרבה אנשים פגעו בי לכן מרגישה אשמה ושותפה לרוע הזה את מבינה אותי יקירה אבל חשוב לי לומר לך שאת לא אשמה !!!מנסה לומר את זה לעצמי ולא מצליחה אהבה היא צורך בסיסי בילדות שלא זכינו לאהבה הנכונה ..שולחת לך חיבוק אוהב אמיתי שלך מוותרת

איזה ניק בחרת, קשה.. אל תוותרי לעולם!! הם פגעו בך, הם!! מבינה? כל כך מבינה את "השותפה".. אני מאמינה שניתן לשנות את ההרגשה, ברור שאינך אשמה במה שאחרים עשו, הם עשו, לא את! גם לי יש אחות שבכלל לא יודעת כלום...מי שפגע הוא האשם בסיפור, אך עם רגש קשה להתווכח.. מאמינה שהיום יש מי שיתן אהבה, ויש אנשים היקרים לליבך שאוהבים אותך, איתך, מיכל

מה שלומך? תודה על ההתעניינות.. ב"ה ההריון מתקדם בסדר, הקאות ובחילות ועייפות.. בדיוק לפי הספר... ;-) אתמול יצאנו לחמי געש היה מקסים!! אני בטוחה שאת בפנים יודעת שכמו שמיכל לא אשמה, כך גם את! גם אם יש את התמיהה למה דווקא בי פגעו, היו מלא אחרים שבהם לא נגעו..... אז סימן שיש בי משהו...,,. אבל זה לא נכון!! גם אם זה מרגיש הכי ככה! בייחוד בגלל שנפגעת כשהיית קטנה אז הרגישות לפגוע דווקא בך הייתה גבוהה..., מכיוון שהעיוות נוצר מגיל כל כך מזערי...... זה כל כך קשה לשמוע את זה ולקבל את העובדה שכל כך הרבה פגעו בך על לא עוול בכפך.... כל כך לא מובן.... כל כך כואב.... היום, בכוחך וביכולתך לעצור את זה... להיות עם גב זקוף ולא לאפשר עוד פגיעות.. לעמוד יציבה מול הפוגעים ולהסתכל עליהם בבוז.... זה נשמע חלום.. או אפילו לא... זה לא בדמיון... אבל עם הדרך שלך בטיפול וריפוי, בס"ד תצליחי לעבור את התופת שאחרי המוות....... אוהבת המון. כל כך מצוי אצל הנפגעות להאשים את עצמן ולהאמין בזה באמת. קשה מאוד לצאת מעניין השותפה לפשע..... אבל לאט לאט לצערינו... נבין את זה, ולא יהיה קל כשנבין זאת.. (לכן אני לא חושבת שאי פעם נבין עד הסוף ושהאשמה תרד לגמרי.... אולי אני טועה, נשאר לי רק לקוות..) שלך, מתמודדת