קשר עם מטפלת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שלום, אני מטופלת כבר כמה חודשים אצל מטפלת מינית עקב וגיניסמוס ופינופוביה. במהלך הטיפול העלו תכנים הנוגעים לפגיעה מינית מסוימת שחוויתי בילדותי. מתחילת הטיפול הרגשתי שהמטפלת מאוד מרוחקת ומזלזלת בי: שוכחת פרטים חשובים שאני מספרת, טוענת שהתבלבלה וקבעה ל-2 מטופלים בו זמנית, מעירה לי הערות מעליבות ("יש לך חברות בכלל?") ("את מקשיבה לי בכלל?"), ולעיתים מבטאת חוסר סבלנות כלפיי ("הפגישה נגמרה. אנשים שמחכים לי") ובד"כ אפילו לא מלווה אותי לדלת כשאני יוצאת ואפילו לא מסתכלת עליי. היא גם נוטה להתעלם מכל מיני נושאים שאני מעלה ופשוט "ממשיכה הלאה" לנושאים אחרים. מצד שני, כשקרה והיה לי קושי להגיע לאחת הפגישות היא ענתה לי במייל בצורה מאוד אנושית ויפה, יש פגישות שהיא מאריכה בהם את זמן הטיפול, מתייחסת לכל דבר שאני אומרת, מחייכת אליי, משתפת אותי וכו'.. הסברתי לה שאני מאוד מבולבלת מהיחס הזה: לעיתים מרוחקת וחסרת סבלנות ולעיתים בדיוק ההיפך...והכל בקיצוניות...וזה גם מה שיכול לגרום לי להיקשר אליה. כשאני מעלה את הנושא: היא מתעלמת מדבריי, שוכחת שנהגה כך בכלל, ולא מאפשרת לי לפתוח את הנושא הזה מולה. ולא מבינה מה אני רוצה. אני יודעת שאולי יש לזה קשר למה שקרה לי. ולכן זוהי צורת ההסתכלות שלי. בפגישה האחרונה הועלה בינינו נושא מסוים שגרם לי לחוסר אמון מאוד מאוד גדול מולה. יום אחרי הפגישה שלחתי לה מייל שלא אגיע יותר. והיא לא ענתה לי מאז. ואני לא מאמינה שהיא תענה. למרות הכול, היא מאוד חסרה לי! ואני פגועה ממנה ומבולבלת ממנה מאוד, ורוצה שלמרות הכול היא לא תוותר עליי. אבל היא כן... וזה מאוד עצוב לי....
שלום לך שומעים מהפוסט שלך את הבילבול, הקושי וחוסר אונים.. את הבדידות כרגע, את הקונפליקט, את הרצון העז שיהיו שם ושלא יוותרו.... את הפחד ועוד.. רוצה לשלוח לך חיבוק עז... שאולי יילווך לעוד צעד.. אני מצליחה לראות את עצמי בכמה מהמילים שרשמת, בייחוד מצאתי הזדהות עם המשפטים האחרונים בהם תיארת את סיום הקשר... ואת הרצון שהיא תשיב לך מייל ולא תוותר.... פשוט, הייתה לי מטפלת שאיתה זה הסתיים בערך באותה צורה... היא אומנם לא דומה לשאר הדברים שרשמת אך הסוף היה כך.... התקופה הבאה הייתה לי קשה מאוד ולאחריה מצאתי מישהי אחרת שמלווה אותי עד היום, מכילה. קשובה. אמפטית.... אז לצערי אין לי מה לומר כי התקופה ההיא מכילה הרבה קושי בעבורי... אני רק רוצה לחבק לחבק לעודד אותך לא להתייאש אם יעשה לך טוב תכתבי כאן או תתקשרי ל1202 והעיקר לא להיות לבד... לא להמתין יותר מידיי.... (למרות שהמשכתי הלאה ואני התקדמתי הרבה מאז... עדיין בפנים עמוק יש לי איזה קול שרוצה לשמוע את קולה של המטפלת ההיא, אני רוצה שתשמח איתי בהתקדמות שלי... שתדע שהתחתנתי.... אבל זה רק רצון.... זה לא יקרה.... כמו שאמרת, יש דברים שהלב מרגיש בהם...) אז לפחות אל תמנעי מעצמך להתקדם...!! כלום לא שווה את זה!! היא עזרה לך עד כאן. עכשיו תהיי במקום בו תצליחי לקבל את מה שאת זקוקה לו כעת.. נסי לחפש את האנשים שיענו על צרכייך בכל רגע נתון.. ואם סיימו את תפקידם, המשיכי הלאה.. זה לא קל!! עברתי את זה.. אבל במבט לאחור- את את חייך תצילי ותשבחי אם לאט לאט תתקדמי... ולא תחכי לאלו שהיה להם אולי קשה להכיל או להתרכז או לשמור ולגונן ועוד... ההמתנה לאלו לא תועיל וההיפך מזיקה מרגע לרגע.... ופתאום לא נאמין לאן הגענו כי המשכנו "להתעקש" לקבל את היחס הרצוי ממי שלא נותן את היחס הזה..... זה קשה..... אני כותבת לך ויודעת שזה דרך לא קלה.... אבל זו הדרך... והלוואי והייתה אחרת.., אם הסברת לה וניסית והיא עדיין... אז אל תסתכלי עליה, את שווה הרבה יותר ושווה יחס טוב. ואת זו שצריכה להתקדם ולבנות את עצמך ולשבור מחסומים.... הרבה כוחות והצלחה שלך, מתמודדת.
היי מתמודדת, תודה רבה על התמיכה :-). בהחלט צפויים ימים קשים ומבלבלים. מנסה להתנחם ולא לשכוח את הדברים החיובים שיש בחיים ולהבין שהמטפלת היא רק אפיזודה חולפת (ולמען האמת גם קצת כואבת בחיי). אבל עדיין, קשה...
תנסי לפנות לאידה אולי תוכל ליעץ ולעזור לך