"ורציתי לבכוווווות...." ט
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בדרך, באוטובוס תפסה אותי הזעקה....... זה היה הפעם הראשונה בה ממש הדמעות היו בעיניים.... פ ח ד........ כולם ירדו מהאוטובוס, גם אני.... ניסינו להתחבא מאחורי תחנת הבטון... מישהי ליידי רעדה בכל הגוף.... הייתה שם מישהי שלא הפסיקה לצחוק (כן.... התפרצה בצחוק קולני.......) חיילים כיפפו את ראשם... אמרו פרקי תהילים.. ובצד עמדה ערבייה (כנראה ערביה ישראלית) שהייתה איתנו באוטובוס.... היא רק עמדה בפתח הדלת והסריטה מהפלאפון שלה את כולנו.... מזעזע.. ממש הרגשתי רע כלפי זה...... הפחד כירסם בי כי ידעתי שנפלו במקום הזה כבר חלקים מהרקטה בצפירות קודמות, ייתכן שזה הסיבה שממש ממש פחדתי.,,,,,,,, הייתי בדרך למטפלת...... ואז עלינו לאוטובוס (לאחר הפיצוץ שנשמע...) והמשכנו לנסוע כאילו כלום לא קרה...... ובדרך מתקשרים להודיע לי שהמטפלת נאלצה ללכת כי הרקטה נפלה קרוב לביתה..... הפחד רק גדל כשאני יודעת שזה קרוב למישהו שאני מכירה....וגם אם איני מכירה זה קשה לשמוע שזה נפל על מבנים או במקומות בהם יכולים להימצא בני אדם... אבל ב"ה אין נפגעים... או מה שידוע לי לפחות והצליחו ליירט את הטיל... שנדע רק טוב... שלום ורוגע... חזרתי לעצמי- נכנסתי חזרה לבועה המנותקת.... יום טוב. מתמודדת
קשה... מבינה אותך... תנסי נשמות,מדטאציות. ים,בתקווה שהשקט יגיע בקרוב. איך את עכשיו? ים
תודה על החיבוק.. אני כן מרגישה טוב יותר מהבחינה הזו.. אני אפתח שירשור נוסף ברשותך על משהו שעומד על הפרק אצלי... אני פותחת בשירשור מכיוון שבפלאפון איני רואה מהשירשור השלישי כלומר אם אכתוב פה ותגיבי לזה כבר לא אראה את תגובתך.... זה יראה לי שיש תגובה אבל לא אראה מה עד שאהיה ליד מחשב...... תודה על ההבנה... אגב, זה מה שקרה למטה, מישהי הגיבה שם ולא ראיתי מה רשמה... אולי מחר אהיה ליד מחשב אז אוכל לראות.. בכל אופן, תודה מתוקה שלי... שלך, מתמודדת
