נגמר הכוחות.ט
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא נשאר איפה לחתוך הכןל מדמם לא מוצאת באיזה דרך לפגוע שותה כדורים בכמיות ויתרתי על הכול אין בי כוחות להלחם אבדתי אמון בעולם כולו כולל טיפול ...כמה אפשר להזכר בזכרונות קשים ולכאוב ולפחד כאילו זה קורה כל פעם מחדש האמת שלא מרגישה כל כך קשורה ושיכת לכאן אז סתם כתבתי כי הלילה הזה קשה לי במיוחד
הי. אני לא מגיבה כאן בדרך כלל, אבל היה לי חשוב להגיד לך שאת לא לבד, את מוזמנת להמשיך לכתוב ולשתף ולקבל כאן לפחות חלק מהתמיכה לה את זקוקה... אל תאבדי תקווה. לגבי החיתוכים, את יודעת, הייתה תקופה שלא יכולתי בלי לחתוך, עשיתי את זה כל הזמן כי התסכול והכאב הציפו אותי, ואחר כך תמיד סבלתי מהאכזבה מכך שנשברתי. זו בהחלט הייתה תקופה נוראית, אז אני מרגישה שאני יודעת מה את עוברת. אבל היה לי חשוב לומר לך שזה יכול לעבור, את מסוגלת... אני בטוחה שיש בך כוחות מעבר למה שאת מאמינה שיש בך. מקווה שהצלחתי להקל ולו במעט...
מצטערת שהכל קשה שההרגשה היא שאין כוחות יותר שהתחושה והרצון לוותר שהכל מציף וחנק כאילו זה קורה שוב ושוב... אני מבינה את הקושי ובכל זאת רוצה להדליק אור קטן אצל שיתן את התקווה והרצון להגיע אל האור לחיות את החיים כשהטראומה היא חלק אבל לא הכל! זה אפשרי! והרבה יעידו על כך שבזכות תהליך לא קל הן מצליחות לחיות את החיים ולא רק לשרוד מחזקת אותך אידה עוס MSW פסיכותרפיסטית מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית
