הי,חברות.עצוב לי...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אפילו לא יודעת למה.בית הפוך.הייתי צריכה להגיד משהו כמו ב"ה' שיש למי להפוך...אבל אני עייפה בעצם כרגיל ולא בא לי.בא לי כבר למצוא את עצמי מחוץ לבית(אני עושה כול מיני דברים אבל זה לא מספיק)רוצה להרגיש שאני ממשת את עצמי כבן אדם ולרק כאישה וכאימא.נורא חסר לי.אבל אני לא עושה כלום בשביל זה.אפילו לא יודעת על מה מותר לי לחלום.בשנים של עומס מטורף וכאב שכחתי איך חולמים.כול כך הרבה חלומות התרסקו לי בפרצוף...אין לי כוח לא פיזי ולא נפשי לתפס על ההר הזה.אתן רואות,אני עדיין מחפשת את מקומי בעולם...לא יודעת למה,אני מרגישה היום לבד כול כך,יותר מידי לבד ועצוב...
מותר ואפילו רצוי לחלום! יש בך המון כוחות, את נותנת לכלם פה ואני בטוחה שאת יכולה להעניק לפחות קצת גם לעצמך, תשאירי לעצמך מקום! כי מגיע לך! את חזקה! ....את לא לבד! יש פה המון בנות שמחזקות...וגם הקב"ה שומע אותך :)
קוב"ה בטוח שומע...לא יודעת למה אני עצובה. ולא יודעת מה אני רוצה... לא יודעת מה היה עוזר לי... לא דיכאון אבל עצוב. ים
יקירה! גם אני מזדהה עם תחושותיך, הבדידות, המועקות, ההרגשה שאת לא ממשת את כל הפוטנציאל שבך ויש בך הרבה... אני התחלתי לא מזמן לימודי תואר ומקווה שאמשיך והגשים את חלומי! תמיד חלמתי ללמוד ולפתח קריירה, אבל לצערי מאז האונס בגיל 18 ועוד 2 מקרים של תקיפה מינית, הכל נחרב והתמוטט!! הכל נקטע, לא האמנתי בעצמי! הרגשתי אשמה, לא מוצלחת (בעצם עד לאחרונה הרגשתי אשמה!) הבטחון העצמי שלי ירד. בכל זאת המשכתי הלאה והקמתי משפחה שלא הייתה לי מעולם. עכשיו אני מרגישה שאני חייבת להמשיך ולהתפתח אם לא אני פשוט אתרסק.. אני מנסה ומגייסת את כל כוחותי למרות שמאוד קשה לשלב בין עבודה ילדים ולימודים. אבל הלימודים הם אך ורק בשבילי !! ים יקרה! לא מאוחר אף פעם תעשי רק את מה שאוהבת , תלמדי, תציירי, תרקדי ותחיי כי מגיע לך את כל הטוב שבעולם !! הנך מיוחדת תמיד את פה בשביל כולם עם עצות מרגיעות ונבונות , נשמה טובה. שהשם תמיד יהיה איתך! מקווה שאת מרגישה יותר טוב פה איתך!
אילו הייתי יודעת מה אני רוצה... תואר דווקה יש לי. ים,בחום
