אולי טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היי לכולכן, שוב מרגישה צורך לשתף הייתי אתמול בבדיקה פולשנית אצל רופא כירורג שבדק את פי הטבעת ובלי הודעה מוקדמת החדיר איזשהו צינורית או משהו כזה לא ראיתי ולא הייתי מוכנה אפילו מופתעת , זה כאב מאוד!! הייתי בהלם!! הפעולה הייתה מאוד רפואית ומקצועית לא הייתה איזשהי הטרדה מצידו עשה את עבודתו, וכמובן בלי להכין אותי מראש על חדירת הגוף הזר. משהם נסעתי לטיפול , עם כאבים איומים המטפלת שאלה איזה בדיקה עשיתי ביקשתי לא לדבר על זה ודיברנו על הילדים ונושאים אחרים. ספרתי לה שאני מרגישה טוב יותר וחוזרת לעצמי. בשעות הערב שוב הרגשה של מחנק בחילות ורעידות בגוף ופלאשבקים של הבדיקה פתאום קבלתי צמרמורות ורעד. מייד התקשרה לחברה טובה ויצאתי איתה לבית קפה כדי להדחיק ולשכוח. במקביל כתבתי הודעת סמס למטפלת שלי שלא הגיבה ולא החזירה תשובה. היום נסעתי ללימודים היה לי קשה להתרכז, חזרתי גמורה ונכנסתי לישון קמתי שוב עם תחושת מחנק כאילו משהו יושב על הריאות ולא נותן לך אויר, חיוורון,צמרמורות ורעד תחושות נוראיות אפילו הקאתי פעם אחת. שוב סימסתי למטפלת ולא קבלתי מענה. אני נורא שוב מבולבלת ועם תחושות לא טובות, מה קרה שוב זה חוזר? עד ש"השדים" חזרו למקומם יצאו שוב קצת להציק לי. נמאס לי שאני לא מתפקדת לא לומדת כמו שצריך ולא נותנת יחס מספיק לילדי. מישהי מזדהה ?
אין לי מושג איזה פגיעה עברת ... אבל זה מאד נפוץ בהקשר של פגיעה מינית ... שחוויות מסוימות יעוררו את החוויה התוקפנית . במיוחד שאת מדברת על חוויה פולשנית הקשורה לגוף . מה שאני הייתי רוצה לשאול זה דווקא בהקשר של המטפלת ... אם זה בסדר מצידך כמובן ...האם זה פעם ראשונה שהיא מתעלמת ממצב מצוקה שלך ? הייתי מציעה לך לפתוח את הנושא בפגישה הבאה . אני חושבת שחשוב שהמטפלת תהיה זמינה בצורה כלשהוא במצבים כאלה ....
קודם כל ברוכה הבאה! תודה טוב לדעת שאני לא עוף "מוזר" ועוד בנות שנפגעו מינית מזדהות איתי, זה קצת מקל. ודרך אגב התחלתי ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה הדרך אומנם עוד ארוכה למרות שאני בגיל כבר לא כל כך צעיר. החלום שלי להיות מטפלת באומנות ולסייע לנפגעי/ות מינית אפילו גם בהתנדבות למעוטי יכולת. לגבי המטפלת מחר יש לי פגישה ואני מתכוונת לעלות את העניין.
מצטערת שעברת חוויה כול כך קשה. מאוד הגיוני שהיא העירה את כול השדים שבפנים. יקח זמן עד שהטיפול יעזור לך לשלוט עליהם. אני שומעת את הכאב,את הבלבול,חרדה ופחד... את לא צריכה להיות עם זה לבד וכל הכבוד לך שאת משתפת אותנו. אני דווקא לא הייתי מחליטה שהמטפלת מתעלמת מהמצוקה שלך. המטפלים לא יכולים להיות זמינים תמיד כאשר אנחנו זקוקים להם. יש להם חיים משלהם.אם הם לא ישמרו על גבולותיהם ועל כוחותיהם הם לא יוכלו לעזור לנו! למקרה מצוקה יש מרכזי סיוע ומיון!ואפשר לקבל שם עזרה ממשית ואוזן קשבת.תלוי במצב. שולחת לך חיבוק חם ותקווה. ים
קודם אני רוצה להודות על התמיכה וההזדהות זה מקל מאוד. לגבי המטפלת אני מסכימה איתך שיש להם חיים משלהם וכו'... הרגשתי באותם רגעים בדידות ותחושות מועקה . וממש לא בא לי להתקשר למוקד ולהתחיל ולספר . גם ככה קשה לי לדבר על זה רק אם המטפלת שלי אני מרגישה פתוחה. אני אצטרך ללמוד להתמודד לבד במקרים כאלו אין ברירה אחרת.
את ממש לא חייבת לספר. את יכולה להגיד שעברתי פעם משהו ועכשיו אני מוצפת... אם לא תרגישי בנוח-אל תספרי.אפשר לנסות פשוט לא להיות לבד. זה נוארא והיום מה שאת עברת אבל זה לא באשמתך ואין לך ממה להתבייש. כאן איתך,ים בחיבוק
