סיפור שלי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

25/03/2014 | 23:49 | מאת: בת שבע

שלום לכולן.. כדם כל יש לי שגיות אני עולה מגיל 9 היום בת 24 עברתי היתללות מינית מצד אב חורג מגיל 9 עד 14 לא למדתי פשוט לא הצלחתי ללמוד תמיד הייתי חולמת מציירת אבל לא לומדת אמא לא רצתה להאמין לא בפעם ראשונה כשסיפרתי ולא בפעם השניה כשעזבתי את הבית ואת הבית ספר בכיתה ט' ועברתי חיים בין נרקומנים סמים ובריחות הכל היה בסדר יחסית .. היום אני חוזרת בתשובה כבר שנה שביעית נשוא אמא לבן ובת מקסימים... לא הייתי מגיע לפורום הזה אם לפני כ 3 וחצי חודשים לא הייתי נכנסת לכל האשלחות של הפגיע בילדות התקפי חרדה ניתוקים דכאון.. חבל על הזמן היום אני מטופלת אצל עובדת סוציילית לנפגעות תקיפה מינית וגם על תרופות נגד דיכאון... זה שינה אותי לגמרי אני לא אותה בת שבע אני כאילו חדשה לעצמי ... בעלי תקוע איתי בבית איתו אני מרגישה בטוחה כשהוא יוצה לפרק זמן קצר אני בחרדה.. הוא צוחק עומר שהוא במעצר בית.. הוא חמוד לא יודעת מה היה איתי אם הייתי לבד בכל הסיפור הזה.. בקיצור מתמודדים ואני מאמינה שיהיה טוב..

26/03/2014 | 06:39 | מאת: ינשוף

בת שבע יקרה- ברוכה הבאה לפורום!! קראתי כל מה שכתבת- את הסיפור- חיים קשים והרבה הזדהתי!!- רוצה לברך אותך שכן את מאמינה שיהיה טוב- את נאחזת בתקווה- את בטיפול ואז הכל אפשרי- איך שכתבת- וספרת לנו מראה שאת מאוד אמיצה!! את עושה את העבודה- ולאט לאט עם הזמן ועם המון סבלנות תרגישי יותר טוב- תמשיכי לשתף בקצב שלך במה שנכון עבורך- שמחה שאת כאן- איתך- ינשוף

26/03/2014 | 11:40 | מאת: ים

שלום בת שבע ברוכה הבאה. קראתי את הסיפור הכואב שלך.מזכיר לי מילים מאיזה שיר באנגלית שהעבר אינו מת לעולם...אבל עם טיפול טוב אט אט הוא תופס פחות מקום.כאב וחרדה מצתמצמים ומשאירים יותר ויותר מקום לאמון ובטחון,להגשמת חלומות.אני אומרת את זה גם לעצמי בימים אפורים של כאב תהומי וחוסר ערך.ברוך ה" זה כבר לא קורה לי הרבה.אל תאבדי תקווה.תקפידי על טיפול בכול מצב ואת תנצחי. הי ינשופית,התגעגעתי אליך.מה שלומך?איך הולך בטיפול.את כל כך חמודה ואמפתית,נעים לקרוא אותך,מחמם את הלב.

26/03/2014 | 19:50 | מאת: bubaa

סיפור חיים קשה. את אמיצה ואלופה למרות כל הקשיים הצלחת להתקדם ולהמשיך הלאה בחייך אני שמחה לשמוע שיש לך בעל תומך ומבין

26/03/2014 | 21:30 | מאת: בת שבע

תודה אני ממש שמחה שיש מי שמבין ומרגיש את מה שקורה בפנימיות שלי .. הבעל מקסים אבל הוא עומר לי שהוא מנסה להבין מה עובר אליי אבל לא באמת יכול.. ברור כזה קשה מי שלא עבר משהוא דומה לא באמת יכול לדעת מה זה כאב והבילבול הפנימי ( הנפשי) הזה..