בוקר טוב ונפלא לכולן

דחוף את הפרה שלך חכם אחד טייל עם תלמידו הנאמן ביער כשמרחוק הבחין במקום בעל מראה דל ביותר. הוא החליט לבקר שם לזמן קצר. בדרך הוא דיבר עם תלמידו על חשיבותם של ביקורים המאפשרים להכיר אנשים ועל הלמידה שרוכשים מחוויות כאלה. כשהגיע, הוא ראה את הדלות של המקום ותושביו. בבית הישן וההרוס התגוררו זוג הורים ושלושת ילדיהם כולם יחפים ולבושים בבגדים קרועים ומלוכלכים. החכם התקרב לאיש, שהניח שהוא אב המשפחה ושאל אותו: "בסביבה זו אין מקורות עבודה וגם לא מרכזי מסחר, כיצד אתה ומשפחתך מצליחים לשרוד?" האיש ענה לו בשקט: "חבר, יש לנו פרה קטנה. היא מניבה כמה ליטר חלב בכל יום. חלק מהתוצר אנו מחליפים עבור מזונות מסוימים בעיר הסמוכה, בחלק השני אנו מכינים יוגורט, גבינה וכד' לעצמנו וכך אנו שורדים." החכם הודה לו על המידע, הסתכל סביבו מספר רגעים, בירך לשלום והלך. באמצע הדרך פנה לתלמידו וצווה לו: "חפש את הפרה הקטנה, קח אותה לתהום שם ממול ותדחוף אותה". התלמיד המבועת התנגד למורו, התווכח עמו וניסה להניעו מבקשתו, הרי הפרה הקטנה הייתה אמצעי המחייה היחיד של אותה משפחה. אבל החכם הלך משם ולא ענה לו. התלמיד המדוכא ביצע את פקודת מורו. הוא מצא את הפרה הקטנה, הוביל אותה עד לתהום הקרובה דחף אותה וראה כיצד היא מתגלגלת בין האבנים ומתה. המראה הזה נשאר חרוט בזיכרונו... כעבור מספר שנים, אכול רגשי חרטה, הצעיר החליט לעזוב את מורו ולחזור לאותו מקום כדי להתוודות בפני המשפחה ולעזור להם. כסף לא היה לו, הוא החליט שיעבוד חינם בשבילם כדי לעזור להם לקנות פרה קטנה חדשה. ככל שהתקרב למקום ראה שהסביבה השתנתה, העצים פרחו, הבית היה יפה ונקי והילדים שחקו בחצר. הצעיר הרגיש עצוב ומאויש. הוא היה בטוח שהמשפחה הענייה נאלצה למכור את ביתה כדי לשרוד. הוא החיש את צעדיו. כשהגיע לבית התקבל על ידי איש מאוד אדיב. הצעיר שאל על המשפחה שהתגוררה בבית לפני מספר שנים. ענו לו שהמשפחה ממשיכה להתגורר במקום. הוא לא הצליח להבין מה התרחש, הסתכל על הילדים והכיר אותם, הם נראו יותר גדולים ובריאים, אבל הם היו ללא ספק אותם ילדים שביקר אצלם עם מורו מספר שנים קודם. הוא שיבח את מה שראה ושאל את האיש (את בעליו של הפרה הקטנה): "כיצד הצלחת לשפר את המקום ולשנות את חייך? " האיש השיב לו בהתלהבות: "הייתה לנו פרה קטנה שנפלה לתהום ומתה, מאותו רגע היינו חייבים לעשות דברים אחרים ולפתח מיומנויות חדשות שקודם לא ידענו שאנו מסוגלים להן, ככה הצלחנו להגיע להישגים שהינך רואה". לכל אחד מאתנו יש פרה קטנה, שמגבילה ועושה אותנו תלויים, שאינה מאפשרת לנו לפתח את כישורינו ויכולתנו. אנו מסתפקים במה שהפרה הקטנה מייצרת. וכך מנציחים מצב של בינוניות, שאינו מאפשר לנו להסיר את הכיסוי מעינינו ולראות ולהגשים את יכולתנו האדירה. מהי הפרה הקטנה שלך? כיצד תדחוף אותה מעל התהום יום טוב בנות יקרות אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

אידה, אין עלייך.. גיליתי מה הדבר שתוקע אותי.. (לא רוצה לקרא לה "פרה") עצוב לי.

אם כך... זה נראה לי המון..... שולחת חיבוק אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

לא נוח לי לפרט אבל זה סיפור חיים שלי... רק שלסוף היפה שלו עוד לא הגעתי.. בוקר טוב לך אידה היית מאוד חסרה כאן ים

רשמת עוד לא.... שזה טוב כי זה יגיע! אז תנסי לחשוב מה את צריכה להעיף בכדי להגיע למקום הטוב? מחזקת אותך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

אין לי מושג מה תוקע אותי...זה כמו להסתובב במעגלים ולחזור שוב ושוב על אותה טעות אולי ולא לדעת אחרת...איך יודעים?

יש שאלה.... מחכים ומחפשים תשובה והיא מגיעה!!! לא תמיד ממקום צפוי... אבל מגיעה אני בטוחה! אם תרצי שתפי אותנו בהצלחה אידה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

תודה על הסיפור הזה. הוא מוכיח שכשמגיעים לנקודה שבה אין ברירה אחרת אלא לזוז מימנה, זה אפשרי ואפשר לעשות את זה, והכל הכל הוא פונקציה של עד כמה רוצים באמת לזוז. יש סיפור ידוע על הפילים בקרקס, שמיום היוולדם קושרים אותם ליתד כדי שלא יוכלו לברוח. בהיותם קטנים הם מנסים בכל כוחם להשתחרר מהקשירה ולא מצליחים וזה מוטמע בהם עד כדי כך שבבגרותם הם כבר לא מנסים להשתחרר, כי הם זוכרים שניסו המון ולא הצליחו. מה שהם לא יודעים הוא שהיום הם כבר הרבה יותר חזקים מימה שהיו והם יכולים להשתחרר בקלות מהיתד הזאת. היתד הזאת היא היתד שתוקעת אותנו/אותי במקום והיום אני מנסה חזק להשתחרר מימנה, ללמוד לעשות דברים שיקלו עלי, ללמוד להרגיש ראויה להרגיש טוב ושלהרגיש טוב יעשה טוב לי ולסביבה שלי. אחד הדברים שעוזר לי הוא לנתב את המחשבות שלי לכיוון החיובי כל הזמן ויהי מה, לא משנה כמה קשה לי וכמה רע אני מרגישה, וזה עושה פלאים בעיקר כשאני מעלה את זה על הכתב וכותבת מה אני רוצה ומה אני אוהבת - רק חיובי ורק טוב. זה עובד גם עם דמעות בעיניים וגם כשזה טכני. זה שם אותי בפזה אחרת ועוזר לזוז מהמקום הכואב והתקוע.... עוברת המון המון, הן בקשר לעבודה על "הגוף שלי" , על כל ההגבלות והמומים ששמתי עליו, על כל הכאב שקשור בו, התגובות הקשות שהוא מייצר והתחושות הקשות. מעבר לזה חברה מאד טובה שלי נפטרה לפני שבוע, ויש דברים משפחתיים מצד "האח" שלי שממש ממש קשים לי. שוב תודה על הסיפור ותודה גם על התגובה שלך אלי בשרשור למטה. מקווה גם לראות אותך כאן יותר. את מאד חסרה. שלך - מציאות אחרת

זה כל כך נכון!!!!!!!! מצטערת לשמוע על חברתך... והתמודדות עם "האח".. איתך המחשבות הטובות בדרכך הלא פשוטה אך מנצחת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עו"ס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש