שלום. לצערי הרב אני גם צריכה להיוחלק מהפורום הזה..

הי, שבוע הבא ביום ראשון אני מתארסת ב''ה. ופתאום כל המחשבות על מה שקרה לי אם אותו בחור צך חשבתי שזה כבר מאחורי אבל מסתבר שזה לו וזה כל כך משתק אותי אני מתה מפחד מיום ראשון אני בכלל לא רוצה שיגיע. אף אחד לא מבין מה ובר עלי כולם חושבים שאני צריכה להיות שמחהולצערי אני ההפך יש לכם רעיון מה אפשר לעשות?? הארוס שלי הוא בן אדם מדהים אבל דווקא עכשיו אני מרגישה שאני צריכה להתרחק מימנו.. ואני נמצאת בטיפול כבר חמש שנים וחשבתי שהו זה עבר ואני יכולה להמשיך עלה אבל מסתבר שלא כניראה..

באמת שכואב לי לקרא אותך.. הלוואי ויכולתי לעקל עלייך את הכאב הפחד.. אין לי הרבה מה לאמר, נעלמו לי המילים כואבת את כאבך.. ומאחלת לך שתצליחי לשמוח בשמחה שלך!

שיהיה מזל טוב...דברי בטיפול, את כבר חמש שנים שם, אני בטוחה שעכשיו זה הזמן הכי הכי חשוב בטיפול לשתף אותה כמה שיותר, להתייעץ... על כל מה שעולה....האם הארוס שלך שותף? יודע? כי מאוד קשה להסביר לו אם הוא לא יודע. והוא מדהים!! תזכרי את זה! תנסי להפריד בין אז להיום! בהצלחה מיכל