אני נופלת.........................................
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
קשה לי בטירוף. אני עומדת להתייאש, עכשיו אני גם כועסת על המטפלת שלי בגלל משהו טיפשי וקטן, היא ובעלי הם שני האנשים היחידים בעולם שנמצאים כאן בשבילי, ואני יודעת זה המון ובכלל לא ברור מאליו אבל בעצם בסופו של דבר אני נשארת לבד עם הכאב הבלתי נסבל, לבד,ולמרות שהם טובים אלי עדיין יש להם את החיים שלהם, את השמחה את הזרימה וההנאה מהחיים.... אבל אני תקועה. וזה נהיה רק יותר ויותר גרוע... אני מרגישה איך שוב הדכאון משתלט עלי וכבר אין לי כוחות להלחם...
אתך ים בחיבוק אל תתייאשי-את תנצחי! לפעמים כל כך כואב שנדמה ששעוד שניה את מתפרקת מזכירה לך שזה זמני,זה גל תזרמי איתו תשתדלי לנשום עוד מעט יהיה יותר קל... וגם את תתחילי להינות מהחיים גם אם לא תמיד...
הגלים האלו כ"כ קשים במיוחד שכשאני נמצאת בתוכם זה נראה לי שזה מה שיש וזהו..... אבל אז זה עובר עד לפעם הבאה......... וצריך להשתדל להשאר שפויים בתוך כל זה... ותודה על החבל שזרקת לי. תפסתי אותו!
מבינה אותך ומאד מזדהה עם כל מה שאת אומרת. מרגישה כמוך, שבסופו של דבר אנחנו לבד עם הכל. אבל וזה האבל הגדול, כולם לבד בסופו של דבר כי ככה זה. לנו קשה יותר בגלל שקשה להתמודד עם דברים כאלה לבד, ובכל זאת אף אחד לא יכול להתמודד במקומינו ולא משנה כמה יהיה זמין ואיתנו. זאת תמיד ההתמודדות שלנו לבד יחד עם כלים שמקבלים וצריך ללמוד להשתמש בהם. תמשיכי לכתוב ולשתף במינונים הנכונים לך ואולי אפילו גם לכתוב לעצמך, העיקר להוציא ולשחרר תכנים כואבים מבפנים. איתך - מציאות אחרת
את כ"כ צודקת שבסוף כולם לבד, וככה זה, רק שלפעמים אני רוצה להיות לבד אבל להרגיש שם גם טוב ובהיר... ראיתי עכשיו את הסרט "נערה בהפרעה" וכ"כ הזדהתי עם ההרגשה שלה של הבלבול המטורף, האם אני נורמלית או מטורפת וההחלטה שהיא חייבת לבחור לצאת מזה....
קטן עלייך הגל הזה הוא תכף נעלם אני לא מכירה אותך אבל אני בטוחה שאת בנאדם חזק לכול מלחמה יש סוף, מתי? אני לא יודעת אבל עם קצת תקווה הסוף יגיע והטוב יבוא אז לא לוותר! חיבוק חיבוק חיבוק אם את מסכימה
