היי יקרות!תנו לי עצות איך להלחם עם דחינות)-:

אתן מרגישות שהעבר תוקעה אתכן בחיים?מקשה לפרוש כנפיים,להמריא ולהגשים?

אומרים "אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים"..סתם ועכשיו ברצינות, אין לי מושג...מה הקשר בין העבר לדחיינות לא הבנתי? מוכנה להסביר? תקיעות בעבר....ספרי לנו על זה... באסה! אבל אני מאמינה שאם העבר יהיה מעובד בטיפול כמו שצריך הוא פחות יטריד אותנו בעתיד לא???...

נכון,בעיקרון שכמה שהדברים יותר מעובדים הם פחות מנהלים אותך והבחירות שלך הרבה יותר חופשיות...אבל התמודדות נשארת.הכאב זז הצידה ומשאיר מקום לחיים יפים ומלאי אהבה אבל הוא לעולם לא נעלם עד הסוף.כל אחד והכאב שלו.כולנו כאן לא בגן עדן.נגיד אם נדבר עלי,אני לא מרגישה יותר מועקה ולא מרגישה תלויה במטפלת.מרגישה קשורה ומתגעגעת אליה בחום...אבל בזמן אחרון אני מרגישה תקוע ולא יודעת לאיזה כיוון לזוז.מרגישה שיש לי כוח להפוך עולמות,שיש לי המון מה לתת לעולם ובא לי לחוות את החיים בכול העוצמה!אבל אני תקוע,מהשהו חוסם אותי מעשיה...אני מין עומדת תחת הר ענק נדהמת מגודלו ומיופיו...אבל אין לי אומץ להתחיל לעלות...מרגישה קטנה מול הר ענק,לא יודעת ממה להתחיל ואיך...ושוב רוצה לשמוע:אני מאמינה בך,את יכולה,את תנצחי,את תגשימי,עשית דרך ארוכה אל תוותרי עכשיו,אני איתך ואת תצליחלי...סליחה אם מסובך...