שאלת מה עשיתי???
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מיכל יקרה, שאלת מה עשיתי, ואני אענה לך, האמת שאני עכשיו בתקופה קשה בטירוף בגלל כל מה שעשיתי... א"א להסביר עד כמה... עד עכשיו היה לי תמיד קשה, מאז שאני זוכרת את עצמי, תמיד ידעתי שמשהו לא בסדר, לא נתתי לזה את השם הנוראי הזה אבל הרגשתי את זה.תמיד. אבל בשביל ההורים שלי ההיתי הילדה המוצלחת שלהם, זאת שתמיד עושה מה שצריך, למביאה נחת, שמרגיעה , מלטפת, טובה, משענת.... ואני חייתי ככה, עם המסכה הזאת, עם הכאב הפנימי שהצלחתי להחזיק, לשים לו גבולות, לשמור ולהמשיך לחייך חיוך כאוב, מיוסר, מסתיר, שהם ראו בו רק את מה שהם רוצים... ועם הזמן שעבר והטיפול שהביא אותי להבנות חדשות וכואבות הבנתי שבעצם אם אני רוצה באמת להתקדם, לא לפחד, להיות משוחררת ושמחה באמת אני חייבת לעזוב אותם, לתת לי לחיות, ואני מתחילה עכשיו לעשות את זה, להראות להם קצת את החלקים האחרים שלי, הכואבים, וזה בלתי נסבל בשבילם, אני מפרקת את המשפחה שלנו לחלקים, אני רק חושבת על עצמי, וזה חדש, וכואב, ובלתי נסבל... במיוחד שאני יודעת ששום דבר שם לא ישתנה ואני עושה את זה רק כדי שהחיים שלי יהיו טובים יותר אבל אין לי ברירה אלא להכאיב להם בדרך.... ביחד עם זה יש את הכעס המטורף על מה שהוא עשה לי, על מה שאני סובלת בגללו, על זה שאני לא יכולה להביא ילדים.... טוב, כתבתי קצת, אין לי כח לקרוא את זה שוב... זה מורכב, קשה וכואב כואב כואב... כמו לחתוך באיבר חי....
הכתיבה והשיתוף שלך אמיצים מאוד עוד יותר אמיצה היא הדרך שלך ההחלטה להוריד מסכות לעבור תהליך טיפול, תובנות עדיין כואב ויש התמודדיות אך אני חשה בדברייך את הכוחות והחוזק שבך מצטערת על הכאב הצורב על הכתיבה הכעס הזכרון מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש
סערה יקרה, את אמיצה כל כך!!!! תודה ששיתפת, קשה וכואב התהליך...מדהים איזה חוזק יש לך!!! מגיע לך לעשות למען עצמך!! כל הכבוד!!!!
