היי,אני לא ממש קשורה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

10/02/2014 | 19:01 | מאת: ליטל

אני פשוט מתחרפנתתתתתתתתתתתת!!! אין לי מושג איך אני הולכת לעבור את הלילה הזה...בלי לחתוך!!גם ככה אין בשביל מה לקום!!! שורף לי הלב ובאלי לצרוח!!!אני יודעת שאני סתם לא קשורה לכאן ובטח לא ממש מעניינת משהו..אבל בכל זאת כתבתי.(ולא לחשוב שיש כאן משהו אובדני או משהו..כי אין לי כוח לזה)

לקריאה נוספת והעמקה
10/02/2014 | 20:16 | מאת: ינשוף

ליטל יקרה- שומעת את היאווש בדברייך- בכל זאת כתבת ואולי שחררת קצת מהכאב שבפנים? אין לי הרבה מה להציע רק את רצוני להיות יחד איתך-מזמינה אותך להמשיך לשתף במה שמתאים לך ומקווה שאת בטיפול- איתך- ינשוף

10/02/2014 | 22:14 | מאת: ליטל

אני בטיפול...ואני באמת מיואשת לגמרי!! לא יכולה עוד..והכאב לא נגמר!!

11/02/2014 | 02:21 | מאת: ים

דה מה ששורף אותך מבפנים זה מה ששורף אותך מבחוץ זה מה שכמעט אתה לא מבין זה ימים ולילות שאתה לחוץ זה ימים ולילות שאתה לבד כריות שספוגות בדמעות רותחות זה אתה מנסה לישר מבט שלא יסתכלו לך בדמעות. זה אתה מנסה לעצב תדמית שכולם יחשבו שאתה מקסים שלא יחושו בפחד ממית ולא יסתכלו לך לבפנים. זה כולם שחובים שאתה מוכשר בחוכמה הבנה ובלב ענק זה אתה שנותן לכולם בלי שכר כדי לא להרגיש כאב ומחנק. זה אתה שהולך בחושך לבד מנסה לאתר פנסי רחוב זה אתה שחולם שיתנו לך יד לצאת לעולם שחם בו וטוב. זה אתה שטובעה בלחץ סמיך משתדל להגיע למטרות זה אתה את קולך בלילות מנמיך שלא יסתכלו לך בשורות. זה עולם שאוהב אותך מבחוץ זה עולם שמדהים אותך מבפנים זה כבוד מרוסק מפורר ומחוץ זה אתה שמסתיר ממנו פנים. זה חיים שתמיד היה בהם טוב אנשים שנתנו לך כח וזמן זה אתה שהלכתה איתם ברחוב ורציתה תמיד להיות כמו כולם. זה אתה שקפאתה אז בלילות מפחד סמיך של זוועות מלחמה זה אתה שנואשת חיפסתה שמיכות שיכלו לחמם אותך בדממה. זה אתה שתמיד בחרתה לחיות גם כשכאב עבר את הסף זה אתה שיושב עכשיו בדמעות ושופך כרגיל אותם על הדף... לא לחתוך!!!אנחנו לא מרשות לך!!!שפחי את הכאב החוצה!!!תכתבי תצירי,תפסלי אותו מפסטלינה...תמרחי אותו בגואש על הדף,תשירי אותו,תנגני... מחבקת אותך באמצע הלילה ים

11/02/2014 | 08:55 | מאת: ינשוף

את ממש רגשת אותי במה שכתבת- מילה ומילה !! כמו שכתבת כתיבה היא דרך מעולה להוציא את מה שיש מבפנים החוצה!! טוב לי שאת כאן - מאפשרת לי להתחבר לעצמי- תודה!! ינשוף

11/02/2014 | 16:36 | מאת: סערת נפש

"זה אתה שתמיד בחרתה לחיות גם כשכאב עבר את הסף זה אתה שיושב עכשיו בדמעות ושופך כרגיל אותם על הדף..." זה נגע בי, מאוד.

12/02/2014 | 19:21 | מאת:

אם נכנסת כנראה קאת קשורה וטוב שנכנסת מקווה שהצלחת לא לחתוך ואולי הכתיבה עזרה לך אל תשקעי ביאוש יש כאן הרבה אורות מוזמנת להשאר ולהיות חלק מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש

12/02/2014 | 19:44 | מאת: ליטל

תודה אור הנפש.. אני בינתיים כאן...כנראה שחייבת להרגיש קצת פחות לבד!! ת'אמת..שכן חתכתי..וזהה קורה המון לצערי..זה הדבר היחיד שקצת משקיט..וגורם לך להרגיש וגם לנקום בעצמך... כל הזמן על חבל דק...כמו על סף תהום! לא יודעת אם לחיות...ולמה לחיות בעצם..לאיזו מטרה?? למה קום כל בוקר אל הזוועה ולא לדעת למה??? היו לי אין סוף פעמים שבחרתי למות...ותמיד בסוף..איכשהו זה לא קרה.. היו אין סוף פעמים שבחרתי לחיות,להפסיק עם הסמים,לנסות,לנסות!!! אבל מה עכשיו???למה בעצם אני נלחמת???