סערת נפש, מיכל, ספיר המקסימות והאמיצות

שלום לכן! רוצה לומר כל הכבוד על שהצלחתן לפתוח ולו במעט ולמצא פה מקום. ספיר- כל כך כואב לשמוע את כל השנים של ההדחקה.. כל כך כואב שפתאום את מתחילה לתת ל"עבר" את המילים.. ואולי גם לנסות להבין מה קרה שם.. מה קורה עכשיו.. ואיך ליצור מכל זה את העתיד.. עם עצמך, עם בעלך ועם 4 בניכם.. מאחלת המון כוחות לפתוח מטענים... לשחרר מעצורים.. אם את מרגישה את זה יוצא סוף סוף עכשיו, נסי לתת לזה את המקום.. נסי לבטא.. למרות כל הקושי והתהום שרק ממשיכה לפעור.. כי רק זה מה שבסופו של דבר אמור להוביל לעתיד טוב יותר בשבילך! ויעזור לך בכל תחום ובעיקר עם בעלך האוהב והמתחשב ובגידול בנייך.. אמן!! סערת נפש- או... כמה הזדהות וכאב יש לי איתך........ אני נשואה לא הרבה זמן ובהחלט כל חברותיי וכל הסובבים אותי או בהריון או שילדו... השפה מסביב היא רק על הריון ולידה וכל הנלווה כמו הנקה ובגדים ועוד.... כמובן שאיני אמורה להילחץ בשלב זה... ובמיוחד עם כל מה שאני עוברת בתהליך הפרטי שלי... אבל בכל אופן... הרצון הזה חזק מידיי... את עזרת לי במילותייך להבין טיפה כיונים שאולי הם אלו שמסעירים גם אותי... אולי זה הלחץ החברתי שמשתק.. אולי אני/ גופי אינו מוכן עדיין להוליד חיים כשאני מתלמדת בהיוולדות של עצמי... ואולי עוד הרבה... מה שבטוח כל הלחץ הזה לא יוסיף אלא גורע והרבה.. מישהי רשמה שתרפיה יכולה להועיל כמו ריקוד... - אולי. על כל מקרה.. אני בסך הכל נשואה פחות משנה... ומתלמדת.. ונאלצת לעבור מלא מלא מלאאא שינויים... שהריון ולידה אולי בהחלט יקשו הרבה יותר... אז אני מקווה שסוף סוף אפנים גם ברגש ואתן לריבונו של עולם להחליט מתי זה טוב עבורי... ואין ספק שזה לא קל!! מבינה את הרצון שהפוגע יבין מה עשה.. אולי יצטער.. אולי יבקש סליחה... אני חושבת שכל נפגעת נמצאת במקום כזה... שלא מוכן לעכל... ומנסה לשים את הכעס בצד רק שיבקש סליחה... אבל במציאות זה לעולם לא יקרה... ונצטרך להבין את זה בדרך זו או אחרת.... מבינה את הניסיונות שלך כביכול לנער אותו ולומר לו "תראה עם מה אני מתמודדת עכשיו" "תראה מה עשית לי" "לפחות רק תבקש סליחה.. אתה היית אמור להגן עלי... אתה הרי___ (אבא/אח/ דוד/גיס/חבר.....) שלי..... איך עשית לי את זה?!?!? לא ידעתי לאן כל זה מוביל.. אבל אתה כן ידעת... אתה הבוגר.... נשאר לי רק לכאוב איתך ולומר שכולנו פה כל אחת בסיפור חייה אבל מתמודדות עם אותו כאב שאין לו שם ואין לו זהות................. מיכלוש- איזו מתוקה שאת!! נותנת לכולן כר להניח עליה ראש... מבינה שגם לך לא קל.. מקווה שתתני לעצמך גם מקום.. לפתוח דברים.. או שאולי כבר פתחת... מאחלת לך מלא הצלחה ולמרות שאיני מכירה אותך.. ולא הרבה יצא לי לקרא אותך אבל בקצת שכן קראתי הצלחתי לראות שאת מלאה בנתינה ובחום... אני מאוד רוצה ואשמח לשמוע אם גם את מקבלת מלא חום ונותנת ומאפשרת לעצמך לקבלו. איתכן.. מתמודדת.

איך את רואה כל אחת מאיתנו...תודה לך על מילותייך על ראייתך את האחר,כן אני מקבלת חום, מהמטפלת, מבעלי וילדיי...ועדיין יש הרגשה של חסר שלא מתמלא לצערי, הסרטון אכן מרגש וכל אחד ובעיותיו הוא, תודה יקרה שהפרת קצת מהשקט שפה...

תודה על ההזדהות והמילים החמות, עשה לי טוב לקרוא אותך... והלוואי יהיה בי כח... אני נופלת היום...עמוק....