יש לי שאלה אליכן

האם יצא לכן לכעוס אבל ממש, לשנוא את מי שהכי הכי קרוב אליכם? להבין שהוא זה ש....ואיך מתמודדים עם זה בכלל? ומה זה אומר בכלל עלינו?

זה קרה לי , זה קורה לי כל הזמן, והמלחמה הגדולה ביותר שלי היא לעמוד מול זה ולא להתפרק, יש בי כ"כ הרבה זעם וכעס רצחני ממש על האדם שלכאורה אהבתי פעם... אבל אני לא מסוגלת לאהוב אותו יותר, לא רוצה לאהוב אותו, רוצה לשנוא ולכעוס עד הסוף. אני המון חולמת חלמות זוועה על מה שאני עושה לו. יש בי הרבה מאוד אכזריות כלפיו. חיצונית הוא בנ"א מוצלח ממש, כריזמטי מאוד, אבל אני מכירה את הבפנים שלו, את החלקים האפלים של האישיות שלו שאף אחד לא רואה, ואני זאת שצריכה להתמודד עם מה שהוא עשה לי. ואני שונאת אותו. אני יכולה לאמר לך שזה קשה. זה רגש קשה, כשאני נכנסת לזה אני פוגעת בעצמי, חותכת, שותה, לא מסוגלת להכיל את זה. זה באמת בלתי נסבל. ואם את שואלת מה זה אומר עלינו? אני חושבת שזה מראה שאנחנו בנ"א שמרגישים, ואם פגעו בנו אנחנו כועסים ומוחים על זה... ואולי זה גם צעד להחלמה... הרבה כח יקרה, ומצטערת אם לא עודדתי אותך.

תודה ששיתפת.....עדיף להעביר את הכעס עליו מאשר עלייך, לא פשוט.....ככה המטפלת אומרת לי....ובכלל עכשיו היא נסעה אז....צריך לחכות ולחכות שבוע וחצי :(

פעם חלמתי שהוא שוכב על הרצפה יושן ולבוש רק בבגדי חיילים מברזל של פעם ואני מתעופפת מעליו כמו פר פר וקול כזה בטוח מתוכי אומר:"אל תדאגי נהרוג אותו יותר מאוחר"...מצד שני עד לא מזמן היה חוזר אלי חלום שפתאום הכל הסתדר ונהיה טוב ואני זקוקה לעזרתו ואז אני קוראת לו "אבא"...מבינה אותך...זה כמו להרגיש אש וקרח באותו זמן...ושניהם שורפים.

תודה על השיתוף, קרח ואש....ואוו כל כך נכון וקשה.

לכעוס זהו רגש הכי טבעי שיש לנו בני האנוש השאלה מה אנו עושים עימו כיצד אנו נותנים לו מקום מבלי לפגוע בעצמנו וגם באחר שנאה היא רגש שלוקח מאיתנו המוח אנרגיות אנרגיות שבעיקר פוגעות בעצמנו הלוואי ונוכל לכעוס ולתעל את הכעס כך שנוכל לתת לו מקום וגם לגדול ממנו שנוכל לכעוס מבלי לשנוא שנוכל להתרחק ממה שפוגע ולא נכון לנו שניתן מקום לכל מה שמתחולל בנו ונצא מחוזקות מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית עוס MSW פסיכותרפיסטית אור הנפש