שיתוף-ט
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש זמנים שלא רואים את האור- לא מרגישים בטוחים או מוגנים יש פחד אימה- יש המון המון חושך ואת לבד עם זה- למרות שכבר אנחנו אחרי "הכל" אנחנו חיים את זה יום יום- לפעמים יותר -לפעמים פחות היום זה אחד הימים של יותר- הכל צורם-והכי הכי כואב אומרים לי שצריך לחכות שהגל עובר- רק בזמן אחרון הגלים מציפים ונמשכים המון זמן- לחיות במצב של השרדות הוא קשה ומתיש פעם חשבתי וקוויתי שנוכל לחיות בשקט- תמיד תמיד חכינו שיבוא מישהוא להציל וזה מה שהחזיק אותנו כל השנים הכמיהה לדמות סמכותית שיראה- יגש-ידבר-יהגן-וירים אותנו מהתופת-ההמתנה היתה ארוכה ולא וויתרנו- חכינו וחכינו- ועכשיו ברגע זה התקווה נגמר-ינשוף
ינשופית יקרה אל תאבדי תקווה ולראות את האור הוא נמצא שם וזה קשה לראות אותו את יכולה לעבור זאת לראות ולהאמין באור איתך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש
מצטערת שרק עכשיו אני עונה לך. לא הייתי מסוגלת לכתוב וגם עכשיו לא ובכל זאת. מבינה אותך ויודעת בדיוק על מה את מדברת. איבדתי כבר את הצל של עצמי, וההשרדות גם היא קשה עלי. ובכל זאת, האור נמצא שם ולו בגלל שלא היית יודעת שחושך עכשיו אם לא היית מכירה גם את האור. הוא יגיע האור הזה ואיתו ההקלה. מקווה שכבר יותר קל לך. איתך גם אם רק בלב ובפחות מילים אבל איתך. שלך - מציאות אחרת
רגשת אותי- זה המון בשבילי שאת איתי ינשוף