שבת שלום לכולן

שבת שלום בנות יקרות מה שלומכן? משל לשבת.... אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש משל הצפרדעים - תמיד להיות חיוביים! היה היה פעם מירוץ צפרדעים. המטרה הייתה להגיע לקצה העליון של מגדל גבוה. הרבה אנשים התכנסו כדי לראות אותם ולתמוך בהם. המירוץ החל.. למעשה, האנשים לא האמינו שהצפרדעים מסוגלות להגיע עד למעלה. כל המשפטים שנשמעו היו מסוג: "אין טעם!! הן לא יצליחו אף פעם!!" הצפרדעים התחילו לאט לאט להתייאש, חוץ מאחת שהמשיכה לטפס. האנשים המשיכו: "באמת חבל על הזמן!!! הן לא יצליחו לעולם!" הצפרדעים החלו להרים ידיים, חוץ מאחת שהמשיכה למרות הכל. לבסוף, כולן נטשו את המרוץ חוץ מהצפרדע הזאת שלבד, במחיר של מאמץ עצום, הגיעה למעלה. האחרות, נדהמות, רצו לדעת איך היא עשתה זאת. אחת מהן התקרבה כדי לשאול אותה איך הצליחה לסיים את המירוץ ולטפס עד למעלה בזמן שכל השאר פרשו. וגילתה שהצפרדע הייתה.. חירשת !!! מוסר השכל: אל תקשיבו לאנשים שיש להם את ההרגל המגונה להיות פסימיים. הם גונבים את מירב התקוות מלבכם! תזכרו את הכוח שיש למילים שאתם שומעים או שאתם קוראים. והיו תמיד חיוביים! היו תמיד חרשים כשמישהו אומר לכם שאתם לא יכולים להגשים את החלומות שלכם.

אידה יקרה, תודה על הסיפור הזה שהעלית כאן. בשבילי הרבה פעמים הקולות הפסימיים האילו נשמעים באוזני מיתוך גרוני. לא צריכה שאנשים יגידו לי שאני לא יכולה. אני אומרת את זה לעצמי, מן הסתם מהמון סיבות.... ובכל זאת בשני דברם ניצחתי את עצמי ואת הקולות האילו והוכחתי לעצמי שאני יכולה. האחד הוא בלשמור ולהחזיק במקום עבודה אחד. אני כבר מתחילה את השנה ה- 11 שלי וממשיכה להתקדם באותו מקום עבודה ואוהבת את מה שאני עושה. השני הוא בתנועה. תמיד האמנתי שאני ותנועה הם כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא יפגשו, עד שיום אחד החלטתי שאני רוצה לנסות. ההתחלה ובעצם החודשים הראשונים היו מאד קשים. בעיקר המון ניתוקים ולחץ ובגדול הרגשה שאין חיבור ביני לבין הגוף. היום אני כבר אחרי זה. ההתמדה משתלמת גם אם מרגישים סקפטיים. אני רוקדת כבר שנתיים רצופות בריקודי עם וכבר שייכת לקבוצת המתקדמות. ובגדול, כשממש רוצים זה אפשרי, לפחות בעניין התנועה הצלחתי ומבחינתי כנגד כל הסיכויים.... שבת שלום ושוב תודה רבה. שלך - מציאות אחרת

אני רוצה לשתף שיש בתוכי קולות וכל אחד אומר משהו אחר. אני משתדלת כן להיות אופטימי והרבה פעמים זה מלחמה- ואני נלחמת למען השקט הפנימי- למצוא "קול משותף" שתרגיע את הרעש בפנים- לא פשוט לי- אבל אני לא מוותרת. מאחלת לכולנו היכולת להשקיט את הקולות שלא משרתים אותנו יותר ולהקשיב לקולות של אמפטיה וחמלה-שבוע טוב- ינשוף

באמת כל הכבוד! כנראה שלמרות הקולות שלך את משתדלת להיות חירשת להן ולא להקשיב להן. אחרת לא היית במקום של היום! חזקי ואמצי הרבה הצלחה אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש פתח בחלון חדשהדפסת ההודעה