קשה..

בעקבות הטיפול....והרגשות שלי כנראה ותפקוד פחות מוצלח בעבודה הורידו אותי מדרגת הניהול שהייתה לי.....לתפקיד לא ניהולי...היה קשה לי עם זה מרגישה אפס מאופס שאני לא טובה בכלום.....וזה עוד לא הכל ........הבטיחו שזה לא הבדל גדול במשכורת............בדקתי והנה פחות אלפיים שקל בחודש!!!!!!אוףףףףףףףףף לא מספיק שעכשיו נפתחתי וספרתי.......אולי לא יהיה לי כסף להמשיך..........מעצבן ומדכא :( האם הטיפול שפותח דברים גרם לי לאבד אלפיים שקל מהמשכורת???????? כי לא תפקדתי טוב?????????למה????????אני אמורה להרגיש יותר טוב ומרגישה יותר רע........האם אבדתן מקומות עבודה בגלל התסבוכת הזאת??????? אי אפשר להשאיר את החיים על הולד בזמן שאני צריכה ל"טפל בעצמי"..........אוףףףףףףףףףףףףף זה לא פייר...שוב אדם שונה ומשונה שכמוני :(....

כימית יקרה מבינה את התסכול וכאב שכרוך בשינוי מעמד- עבודה!! נכון שהרבה פעמים כדי להרגיש טוב קודם כל מרגישים רע יותר- זה חלק מתהליך הריפוי לצערי הרב וחבל שלא היה יכול להיות אחרת. אני מאמינה שאת בדרך הנכונה- את בטיפול- פותחת את הדברים על מנת לרפא את עצמך. אני יכולה לשתף אותך שבאחד התקופות הקשות לקחו ממני את רשיון שלי כאחות ובמשך 5 שנים עבדתי בכל עבודה שיכלתי לעשות- היה קשה אבל יחד עם זאת הקפדתי לא לוותר ולהוכיח לעצמי שאני כן יכולה והאמת היא שהקל עלי עבודה עם פחות אחראיות- אחרי 5 שנים קבלתי את הרשיון בחזרה. אז הנה את לא שונה- את תצאי מזה - יש תקווה- איתך- ינשוף

מקווה שעכשיו יותר שקט עבורך.....תודה על השיתוף, אכן עבודה עם פחות אחריות יותר מקלה....בכל זאת זה מרגיש לי שאני דפוקה ופגומה.......טוב לדעת שיש גם דרך חזור ואפשר לחזור.....מרגיש לי "דרך אל חזור"...שאני צריכה לאחוז בעבודה שלא תברח לגמרי.....שלא אעזוב לגמרי.........

כימית יקרה אנחנו משלמות המון מחירים בעקבות הפגיעה הזאת וכן התהליך לא פשוט אם תאמיני שתצליחי לעשות אותו תעברי אותו ביתר קלות. היו ימים שהייתי בטוחה שאני יהייה חייבת להפסיק את הטיפול בגלל מצב כלכלי ואכשהו דברים הסתדרו לי ... חלק מהתהליך את מגלה המון מקומות שהיית בטוחה שאת פשוט כזאת ובסוף את מגלה שזה ממקומות של הפגיעה הזאת.. ובקשר לעבודה אולי זה לטובה ויהייה לך עכשיו יותר מקום לעצמך ואבדן השכר תאמיני לי גם זה יסתדר לך ...הם אמרו לך שזה לא יפגע לכי תדרשי את מה שהבטיחו לך .. בקיצור יקרה את ממש לא שונה ולא חייזר והגעת למקום הנכון

תודה......מקווה שהכל חולף וזמני כמו שהמטפלת מבטיחה ולא נצחי....השונות מלווה אותי המון.....

מסכימה עם מה שכתבו לך הבנות לפני נותר לי רק לשאול למה את רואה את עצמך כאדם שונה ומשונה??? כשאת בכלל לא כזו,,,,,,, מחזקת אותך -את נורמלית לחלוטין כפי שכבר הוכיחו לך בהמון אהבה חטולית

היי, בהתחלה כתבתי חתולית ואז הבנתי שכתבת בט'....בכל אופן תודה שכתבת...לא מרגישה בנורמה בכלל.....

מבינה את ההרגשה שלך אבל אולי צריך להוריד הילוך כדי להיות פנויה יותר לטיפול בעצמך. אולי מקום העבודה שלך עזר לך לעשות את זה בכך שהעבירו אותך לתפקיד יותר קל. אי אפשר לעשות את הכל בבת אחת. הטיפול דורש כוחות וגם העבודה. מיתון בעבודה יאפשר לך להיות פנויה יותר בשבילך והנושא הכלכלי יסתדר. הכל תלוי באיך תקבלי את זה ואיך תסתכלי על זה. אל תלכי את עצמך אלא תפיקימיזה תועלת ותפני את האנרגיות לטיפול. יכולה לשתף אותך בכך שעד שאבי, הפוגע העיקרי שלי ניפטר, עבדתי במיסרה מלאה כל השנים. כשהוא ניפטר התחילו לעלות הזכרונות וכבר לא יכולתי להחזיק שום עבודה. פיטרו אותי כמה פעמים, שנים לא עבדתי בכלל ועכשיו אני עובדת במיסרה חלקית ואפילו עונתית, כבר מעל 10 שנים, פנויה לטיפול שהוא מאד תובעני ובגדול מסתפקת במה שיש ובעיקר מצליחה במה שאני עושה..... תחשבי על זה. בעיקר תפנימי שלא את אפס אלא אישה שצריכה להתמודד עם גהנום וגם לתפקד וזה בכלל לא מובן מאליו שאת עובדת ובודאי עושה עוד דברים..... שלך - מציאות אחרת

היי..וואו.....תודה ששתפת....חבל שהטיפול לוקח כוחות האם זה לטובה?? ובכלל אם לא יהיה כסף איך נממן המשך טיפול???? שלא נצא קרחים מכאן ומכאן....רוצים לשפר....העבודה נפגעת ואז אין כסף לשפר ונשארים בלי עבודה ובלי טיפול?????????איך הצלחת??????

את עושה את הדבר הנכון ןמטפלת בעצמך שמה עצמך במקום ראשון יכולות הניהול והכשרון שלך ישמר את צריכה את מלוא הפוקוס בעצמךאת הדבר הכי חשוב כרגע טפלי בעצמך לזה את זקוקה איתך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש