בנות יקרות ואידה

לכבוד שמחת תורה שקרב ובא בואו ננסה להיות בשמחה לא לשכוח שאור גדול מקיף אותנו עכשיו וכעת כל אחד והאור שלו מספיק אור מגפרור כדי שיסיר את החושך ...רק שצריך לראות את אור הגפרור . זה הזמן לקחת אחריות להיות בעשייה ולו הקטנה ביותר לכתוב אפילו בפורום למי שקשה ,להתקדם בטיפול , לדאוג לעצמי והכי חשוב לשמור להגן ולכבד את עצמינו ... http://www.youtube.com/watch?v=GQWKEP0qOfE עבורכן אוהבת אותכן חיבוק עוטף לכולן

נכנסתי הבוקר כדי לכתוב... היה לי קשה נורא. ואז ראיתי מה שכתבת ואמרתי לעצמי- וואלה צודקת, תתפסי את עצמך ותתגברי... אז תודה!!!!!

יקרה מתוקה זה לא כזה פשוט ואת לא יכולה לבד אל תחמירי עם עצמך פשוט תנסי קצת קצת וכן לכתוב כאן זה כבר רעיון של פעולה כיתבי כל מה שאת יכולה לשחרר . כיתבי כאב וקושי אבל תמיד תמיד לזכור שיש שם נקודת אור תיראי אני מאוד בכאב אני בכלל לא במקום קל וטוב וקשה לי אבל כל זמן שיש לי בארגז הכלים אומץ אמונה בטוב ותקווה שיהייה לי חיים אחרים אני יודעת שאני אצליח . בבקשה שתפי אותנו ..אל תרגישי כמו אורחת ביקום הזה קחי את מקומך ...במלוא הדרך יקרה את לא סתם יש בך המון לתת לעולם . שולחת חיבוק וכוחות להמשיך

כל הכבוד אני בעד לנצח את החושך אור קטן מגרש חושך גדול אידה מומחית טיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

מה שלומך את? כל כך מחזק שאת מיישמת את מה שרשמת. אמרת שאת בכאב ובכל אופן כותבת.. נותנת מעצמך ומחזקת.. מאחלת לך שתמיד תראי את האור! וגם כשיהיה קושי ומכאוב תמשיכי למצא בך את הכוחות לחלוף את הקושי ולזמן לך שמחה ואושר. שבת שלום. מתמודדת

צומחת מעלמה לאישה מדהימה - אמרתי לך כן אכן כואבת עדין בחשש בקושי לצלוח פחד ודפוסים ופיצוליים ונורמות ועוד ועוד אבל בדרך לומדת איך לכאוב בדרך הייחודית שלי ולא לוותר על האופטימיות השמחה והעזרה לזולת . אני אנסה להסביר לא בטוח שאני אצליח .. תיראי בעצם עצב= שמחה , צחוק =בכי , אור= חושך כשיש איזון בניהם הנפש מאוזנת אבל בחיים יש תנודות כשאנו נמצאים נטו בתוך הרגש (מה שלכולנו קשה ) כלומר בכאב נטו מבלי ליצור סבל מסביב זה רגעי שעתי וכו' והנשמה מאזנת את זה ...אני אנסה לתת לך דוגמא כשמישהוא נותן לי אגרוף הכאב חולף מה שנשאר זה הפרשנות שלי = סבל . איך אומרים ביהדות להיות בשמחה תמיד ..זה לא לברוח מהכאב זה לדעת שהוא שם ולזכור שיש שמחה . לאט לאט מאמינה שאם המודעות תבוא גם ההצלחה מאמינה כפי שכתבתי לאידה שאני הגעתי לשלב שצריך ליישם לעשות מעשים יותר ויותר ..כן קשה אבל גם אצן ששובר רגל ורוצה לחזור לרוץ חייב לעבור דרך הקושי. אוהבת אותך יקרה ויופי שאת באה מחבקת ...