הסבר קצת

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

20/09/2013 | 21:50 | מאת: אורחת רוני

אני יותר משבע שנים לא הייתי איתו פיזית אני בדיכאון כרוני אני בעצם רק מוציאה כספים מהמשפחה בקיצור אני נטל. עצוב לי אבל אני מבינה אותו

לקריאה נוספת והעמקה
21/09/2013 | 13:29 | מאת:

היגעת לכאן לא במקרה! את זקוקה לעזרה ובעיקר לא להיות לבד! טפלי בדיכאון טפלי בעצמך החזרי את האמונה והכוחות לחייל את יכולה ומסוגלת אל תתני לעצמך לדעוך יותר עלי מעלה צאי לדרך חדשה מגיע לך יותר כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול הנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר- אור הנפש אידה

21/09/2013 | 13:49 | מאת:

לא במקרה היגעת לכאן היגעת כי את מחפשת עזרה קחי את עצמך בידיים והתחילי את חייך מגיע לך ואת יכולה!!! אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אתר אור הנפש

21/09/2013 | 18:49 | מאת: ינשוף

את אמיצה בזה שאת משתפת את הכאב העמוק!! אני שוב רוצה לאומר לך שאת לא לבד- אני הייתי במצב לגמרי דומה ושנאתי את עצמי כל כך שלא יכלתי אחרת!! יש תקווה- הכי חשוב לפנות לעזרה שיכול לעזור לך להתמודד- אני כאן יחד איתך- ינשוף

23/09/2013 | 19:18 | מאת: בוחרת בשינוי

קוראת אותך כבר כמה פעמים וחושבת אם להגיב או לא ... יקרה שלי אני בטוחה שאת יותר מסתם מוציאה כסף אבל כן יקרה ...זהו רגע האמת והבחירה בידך מה תעשי איך תגיבי ולאן תיפני יקרה לא יודעת אם את בטיפול או לא אבל קחי אחריות על חייך טפלי בעצמך כי מגיע לך כי את יכולה ומסוגלת והשאלה הנשאלת מה את בוחרת יודעת שזה קשה והרבה יותר קל לברוח לאוכל למיטה למחשב ועוד ועוד אבל את הפגיעה לא נשנה אבל אם להמשיך ולסבול זה תלוי בנו המציאות מזמן השתנתה ....אני איתך יקרה שולחת חיבוק אוהב ועוטף ואם הכבדתי ואת עוד לא שם כדי לשמוע זה גם בסדר ...שימי בצד .

27/09/2013 | 11:42 | מאת: מתמודדת

את מרשה לי לקרא לך בשם היפה שלך? יקירתי, אני כל כך מבינה את המקום הזה של: להרגיש נטל ושכולם צודקים במה שמרגישים כלפייך.. ושקשה לחיות איתך בגלל... וכו' מותק שלי, את יודעת- גם אני חשתי כך.. ועדיין.. אפילו היה בי עוד צעד של משהו שלא הבנתי ולא ביטאתי כי זה היה מודחק אצלי.. אבל תוך כדי הטיפול למדתי שכך הדברים קורים וממילא קצת קל יותר להתמודד מולם.. אני באופן תת מודע חיפשתי מה הגבול כלומר מה רמת הסף שאנשים "יסבלו" אותי במקרים מסויימים כמו למשל אם אסרב לסקס או אהיה בדיכאון וכל הזמן עצובה ובוכה ועוד ועוד... כל פעם היה מקרה חדש בו נקטתי באותה צורה של ללכת לקצה.. תוך כדי הטיפול הבנתי שאני רוצה בעצם "לבחון" אנשים עד כמה יהיו איתי או אוהבים אותי וכדומה.. ואת יודעת... כשדברים כאלו התקרבו או נהיו מסובכים שקשה להכיל אותם אני ניסיתי ללמוד ולהשתנות או לחש דרכים אחרות... כל זה גם קורה לי עדיין אם כי בהרבה מקרים אני מונעת את ההליכה לקצה.. אבל לפחות אני יודעת שאני פועלת בצורה שתוביל אותי למשהו לא רצוי.. סיפרתי לך את זה כי הרגשתי מזדהה עם דברייך; לא לעשות (או כן לעשות) משהו והתוצאה אחר כך מרה וכואבת. אם כי זה לא בדיוק אותו דבר כמו מה שרשמת. אז שיתפתי משהו ממני.. כדי לשתף אותך ואת שאר החברות כאן.. אם זה גם ידבר אלייך ויעזור לך או יבהיר לך משהו אשמח!! אבל לא בשביל זה הגבתי.. הגבתי כי רציתי לומר לך ולהצטרף לאלו שכבר הגיבו- את באמת אמיצה!! דווקא כשהדברים קשים לך יותר מכל ונראה שהקרקע מתמוטטת לך מתחת לרגליים את מוצאת מקום לשתף ולהיות נוכחת בשם. וזה באמת צעד אמיץ שאינו דומה לשום פעם בו בדר"כ אנחנו מתחפרים ונחבאים... יישר כוח!!! דבר נוסף- את צריכה להיות בטוחה בעצמך שיש תקופות וזמנים שקשה לעשות משהו ולפעמים בלתי אפשרי!! אז אם הרגשת שאין ביכולתך להיות יחד איתו פיזית זה בסדר! אם הוא הבין עד עכשיו ותמך הוא מקסים גם.. ואם כרגע קשה לו זה לא אומר שאת נטל!!! ובואי תנסי, אולי זה ייתן לך דחיפה קדימה לצאת מהדיכאון ולהסתכל על מה שבאמת חשוב וזה האנשים שסביבך.. ולתת לעצמך בראש ובראשונה להיות מאושרת עם מי שטוב לך ולהיות בחברת האנשים שאותם את רוצה לצידך... אז אולי דווקא הקושי העצום הזה שמראה כאילו הקרקע נאבדת לך אולי הוא יפרה בך כוחות לאחוז בדברים החשובים לך וממילה לקום ולהתמודד ביתר כוחות ושמחה.. אני אוהבת אותך, רוני!! מקווה שדבריי יהיו במקום ויפיקו תועלת.. שולחת לך חיבוק עדין ורך.. שבת שלום- מתמודדת.