ינשופוש
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היי מותק!! מה שלומך?? היה לי קצת זמן ועילעלתי במה שנרשם בפורום.. ראיתי את עניין הפרדות.. פרדה מהכאב.. איך את עם הנושא היום? פתחת לעצמך עוד פתח לקבלה? גם אני מצטרפת לאותו שירשור שלך ומציאות ואידה.. קשה לי מאוד עם פרידות... ואין לי מושג איך מתמודדים איתם.. אצלי זה פרדות מאנשים בכלל.. מעבר לפרדה מבעלה של אחותי... והאמת, קושי ההתמודדות בעניין הזה לא מוסיף לי לחיים כי אם מקשה ומסבך אותם.. תודה שאת פה!! וכיף לי כי את מחזקת אותי המון!! תודה שהסכמת לקבל את החיבוק העדין ומקווה ומאחלת לך את מה שאיחלת לעצמך- להוציא ולא לחזור לאותו דפוס של: להעדיף להחפטר מהזיכרון המר והכואב ולדחוס אותו עמוק להיכן שיצא... אוהבת אותך!! מאחלת לך בהצלחה רבה! מתמודדת
מתמודדת יקרה!! כמה התגעגעתי אליך!! טוב לשמוע ממך שוב- איך את מרגישה? איך עבר עליך כיפור? אני - למרות ההתחייבות לעצמי לא לברוח יותר וכן לקבל ולהפנים את ההתעללות עדיין יש רגעים של ספק והחלטתי לקבל את הספק ולא להלחם נגדו- כנראה אני עדיין זקוקה לספק הזה כי הרבה שנים זה שרת אותי ואפשר לי להמשך לחיות- קשה להפרד מהידוע והמוכר. מחכה לשמוע מה עובר אליך ושולחת חיבוק בחזרה -אוהבת- ינשוף
זה ברור ומובן המקום הזה של ההכחשה . עברו שנים רבות יש זכרונות שניראים כטובים ופתאום מתהפכים . כן הרבה נשאר במקום האפור ואני לא חושבת שזה נורא כל כך . זה נותן תיפקוד יחסית נורמלי במצב לגמרי הזוי וביזרי ..וכן יקרה יש דברים שהם לא יאמנו ולא מובנים ולא ניתנים לעיכול . ביחוד שמי שהיה אמור והאמנו ששמר עלינו עשה ... אוהבת ושולחת חיבוק . את אמיצה וחזקה איתך .
אני מתגעגעת גם.. המון.. ואת לא מבינה עד כמה קשה לי בלי יכולת להיכנס כל רגע שאני רוצה.. יש לי גם מלא לשתף.. בשמחות ובהתמודויות.. אבל מקווה שיהיה לזה זמן.. ביתיים אני שמחה לראות אתכן כאן.. לקרא ולהגיב ולהיות יחד.. לגבי כיפור.. עבר הצום בקלות.. הקושי היה בתפילות.. בבקשות לעתיד טוב יותר.. ובהודאות על זה שלמרות הקשיים שעברתי זכיתי וקיבלתי בעל טוב ועוד... רק אני מקווה לכוחות התמודדות לעבור את הקשיים אחרת דברים יעלמו.. ויהיה ד ועד קשיים.... בהזדמנות ארחיב- תודה ששאלת!! יקירה, למה התכוונת במילה "ספק"? שמוטב לך לחשוב שספק אם הדברים קרו?? ולגבי ההמשך- את עושה את הדרך הכי נכונה לדעתי!! לא חייבים לעשות ברגע את המטרה שאליה אנו צועדים.. אלא לאט לאט ובביטחון ללכת אליה - רק כך נרכוש את המטרה והיא תובן/ תופנם וכד' בנו... וזה שאת מקבלת זאת כספק מעבר ל- להילחם נגד זה המון המון ו המון!! כי זה מראה שאת עושה דרך ולא סתם מדחיקה את הרגשות ונאבקת בהם להעלימם כלא היו.. אלא נותנת להם את הפרשנות הנכונה!ולומדת להקים חיים בריאים!! אוהבת אותך. גאה בך. מתמודדת :)
