מציאותי...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מה שלומך יקרה?? איך את מצליחה להתמודד עם הקושי הענק שפוקד אותך? יקרה, אני כל כך מבינה את האי- תאבון הזה.. אבל יקירתי, זה מה שמחזיק את הגוף שלנו וממילא את הנפש.. כמובן בצורה מבוקרת.. אבל נסי אולי להתחיל בזה? לקבל כוחות גופניים תחילה? אם הקשיתי עלייך במילותיי- אל תקבלי אותם! אמרתי כי ממש איכפת לי מממך!! שמרי עלייך... שולחת לך חיבוק באשר את.. (אם מתאים לך..) איתך!! מתמודדת
מתמודדת יקרה, מצטערת שעונה כל כך מאוחר. אמנם לא הייתי כאן עד לערב החג, אבל גם מאז יום רביעי אחר הצהריים שחזרתי כבר עבר די זמן. שוב לא ממש מוצאת את המילים, די עצורה כרגע וכאילו בתוך בור מוקף בחומות מבוצרות.... עוברת המון כרגע בפן האישי וגם בפן משפחתי. מעבר לזה הבית על גלגלים, עמוק עמוק בתוך תוספת בניה שאמנם תוצאתה טובה אבל קשה לי עם הפועלים שמסתובבים חופשי בתוך הבית כבר חודש וחצי, מטרגר אותי וכבר מעיק וארוך מידי. באשר לאכילה, לא נשארתי במקום הזה של אי אכילה, ולמרות זאת לא פשוט לי רגע עם הנושא הזה. סוג של וויתור על נוחות ו"הקלה" בהצפות ובכאב, כשאני יודעת שהבחירה היא בין איבוד שליטה לשליטה על מה שקורה לי.... (איבוד שליטה בהפסקת אכילה ושליטה כשהאכילה מתקיימת...) תודה על המילים החמות והחיבוק שממש נחוץ לי. חיבוק גם לך ושמרי עליך. שתפי אותנו כשיהיה לך מתאים ונכון. איתך, שלך - מציאות אחרת
התגעגעתי אליך מאוד!! מבינה ומזדהה עם המקום הזה שקשה לבטא במילים מה עובר עליך!! בכל אופן -טוב לי שאת כאן משתפת במה שנכון עבורך- שולחת חיבוק חם- ינשוף
