היי בנות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני פה.. אתכן... כותבת במינונים שאני יכולה בעקבות השינויים שקרו... אוהבת אתכן מלא! מחזקת ותומכת בדרך שלכן! אני כמו שאתן... ממשיכה להילחם בכל הרוע.. בכל הדפוסים שדווקא עכשיו עולים עוד ועוד.. זיכרונות עדיין לא כולם צפו.. מקווה שזה לא יהיה עוד שלב שיפיל.. בינתיים אני מתמודדת מול כיווני חשיבה שפתאום אני צריכה להתמודד מולם.. וחוויות מיניות שאני מוצאת את עצמי מבולבלת לגביהן... אבל אסור לאבד את השמחה והחיוך והאופטימיות מכמה סיבות.. א. בשבילינו ממש (זה הסיבה היחידה, ומזה מסתעפים שאר הדברים...) ב. כדי לא להיות לבד... אין יותר מכן מי שיבין את המילה "בדידות" או "כאב"... אני בחיי הבנתי שאם אני מעלה רק את הקשיים קשה לאנשים להיות איתי... קשה להכיל..... תחשבו עד כמה לנו בעצמינו זה קשה להכיל ממילא לשני גם... זה לא קל לי היה להבין את זה... ולא קל לי היה לשנות את זה.. כי כל מה שהיה בתוכי זה אך ורק מרירות שאין דומה לה!! היייתי רסיס אחרון שאי אפשר יותר לרסק.. וממילא לא היה לי מקום לשמוח... לראות אור.. נכון, העבודה היא עצמית ברובה... נוכל למצא אנשים שיהיו איתנו ונרגיש פחות לבד רק אחרי שנהיה אנחנו בשביל עצמינו!! שנאהב ונכבד ונשמח.. בנו!! זה מה שעזר לי קצת להתרומם... לפני ההתרוממות הרגשתי שכל העולם זה זיוף וטיוח אחד ענק... אבל אמרתי לעצמי שאני עושה זאת בשבילי.. ולא בשביל אחרים.. וכך עבר תקופה שהרגשתי שאני "משחקת אותה" שטוב לי.. מזייפת חיוכים.. אבל בלילות בוכה... ולא סתם המשכתי כך.. אלא הוספתי עבודה עם עצמי וחיזוקים.. למדתי מה צריך להיות והצבתי לי את זה למטרה... אני היום במקום יותר טוב מבחינת המצב רוח ועוד.. ויש עוד דברים שאני יודעת שיש לי עבודה גדולה וארוכה והכאב לגעת בהם הוא עצום... אבל כרגע הם בטיוח... אפילו מעצמי.. ואני בעז"ה פותחת כל רגע עוד משהו ועוד... וזה שוב מגביר את הכאב... ומראה שאין יותר מזה... ולמה לי כל החיים הללו... והדמעות.. והבדידות שאין למי לומר.. ואין מי שיבין... אני בטוחה שאתן זוכרות את הימים והשבועות שגם אני רציתי למות... ויותר מזה... אבל אם הייתי עושה זאת באמת- לא הייתי מתחתנת.. לא הייתי חווה רגעים של שמחה כמו שאני חווה ימים שלמים ושבועות של אושר!! נכון, הכאב והקושי קיים והוא עצום!! אבל לומדת להכניס את השמחה.. ואם אתם תדעו מאיה מקום אני כותבת לכן עכשיו- מקום שצפו לי מלא דברים.. מקום שאני עושה דברים שעלולים לפגוע בי מפניי שלא פתור בי משהו.... ואני יודעת חלק מזה ועדיין ממשיכה לעשותם... אבל אני מכניס למודעות שלי שזה בטיפול ובמהלך לפיתרון.. אז אני אשתדל לעבד את זה בצורה הטובה ביותר ולא ללחוץ על עצמי כי מי כמוני יודעת מה זה לעשות בשביל לטייח... אז אומנם אני מטייחת לאנשים שלא צריך שידעו כי זה רק יזיק.. ואני מתפללת שדברים לא יתגלו.. ואשאמשיך באותה הדרך עד ההחלמה... ולדעתי, אין כזה דבר שכל החוויה הזו תישכח.. ומי שאומר את זה משקר.. החוויה תשאר לנצח.. אבל זה תלוי בנו מה נרצה לשמר מכל זה; את העינויים או את ההישרדות וההצלחה והבלתי יאומן של: "תראו מה עברתי.... ומה אני היום...." מחזקת אתכן.. ומחבקת באופן אישי כל אחת.. שיהיה לכן יום טוב.. וחודש טוב... ובשורות טובות.. שלכן, מתמודדת
הלכתי אתמול לעשות בייביסיטר... האבא החזיר אותי לבית היות והיה מאוד מאוחר.. אבל לא היה לאותו זוג מזומן אז הוא הוציא מכספומט ושילם לי ברכב.... אוי איזה תזכורת איומה!!!!!!!!! סיטואציה שונה לגמרי!! והפעם בצורה טובה אצל זוג נורמלי.. אבל החוויה היא יזכורת משוכתבת.... אני לא נוהגת לעשות בייביסיטרים.. והפעם הזו הייתה זוועה..... בנוסף קרה עוד משהו שהבנתי אתמול... יש לי בעל שאוהב אותי באמת.. האם אני אצליח אי פעם לשנות את כל החוויות הללו?!?!? כמה כבר יש??????????? מרגישה שאני צועדת כבר יותר מידיי.... כל פעם קורה דבר נוסף.... אלוקיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
מזל טוב... אחותי ילדה בן... אין לי מושג מתי... אין לי מושג אם כבר היה ברית... אחד השכנים שלה אמר את זה לדוד שלי שהודיע לנו... אני גם לא מכירה את הילד הקטן האחרון שלה... הוא כבר בן שנה ואין לי מושג עליו חוץ מהשם שלו... למה זה ככה????? למה???
קודם כל אני גאה בךך! על המילים לעבור על החשיבה וראיה שי הדברים כמו שאמרת בהודעה הראשונה , זה לא יכו להעלם זה משנה את הגודה שהוא תופס בחיים וכך קרה בבייבי סיטר לא נעלם... ולכן זה עלה זכרון קשה וכואב יש לך את הכלים זאת יש לך את המילים להזכיר זאת לעצמך מחזקת אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש 0544502606 מייל: [email protected]
את מקסימה , חזקה ומתמודדת!! אני איתך. פעם למעלה פעם למטה. זה כנראה משחק החיים.
תודה לך על המילים!! אני קצרה בזמן.. מנסה להגיב לכולן.. מתחילה מהמקום שהפסקתי כל פעם שאני נכנסת.. אכנס שוב ואגיב.. את מהממת.. ואני אוהבת אותך!! תודה על החיזוק!
מזל טוב לרגל נשואייך מזל טוב להולדת האחיין החדש שלך קוראת אותך , מבינה אותך ומזדהה עם דברים שכתבת נכון שלא קל להתמודד עם העבר בהווה ולחשוב גם על העתיד בד בבד שמחה שאת לוקחת את הדברים למקום הטיפולי שעדיין לא הסתיים יפתי, הטיוח הוא בדיוק כמו כל מסכה אחרת שהיית שמה -במקום אני מאוד מבינה את הפחד שלך מ-שדברים יתגלו נכון שהעבר לא נעלם כבמטה קסם ,אך בעזרת הטיפול לומדים לשים את העבר במקומו ולא להחיות אותו בכל יום מחדש עם הזמן זה הולך ומשתפר כי גם אחרי הטיפול ממשיכים עם אותם כלים להתמודד יום יום עד שזה הולך ותופס באמת את המקום שלו-בעבר את אמיצה ומאוד חזקה , עברת דרך לא קצרה בטיפול ואת ממשיכה גם להתמודד עם ההווה , אני יודעת ומאמינה בך שאת מסוגלת להגיע ליעד של=החלמה , שולחת חיבוקים חמים ואמיצים לך -מתוקה ויפה שלי חודש טוב ובשורות טובות -והמון,,,,,,, חטולית בהמון אהבה
היייי מהממת מה איתך??? כתבתי לך מלא.. מקווה שיהיה לך זמן לקרא.. אין לי מושג איזה דף זה.. אבל לא חשוב.. את פה!!! תודה על האיחולים!! והתגובה!! ואני שמחה לראותך!! כן... אף פעם לא מפסיקים להתמודד אה??? שיהיה לך בהצלחה בכל עיסוקייך.. קראתי גם למעלה ואני אמשיך בס"ד בפעם הבאה.. אוהבת!! יום טוב, מתמודדת :)
אני מאד מבינה על מה את מדברת ומאד מיזדהה איתך. ברור לי לגמרי שאין סיכוי שאי פעם נשכח מה עברנו ומה קרה. ובכל זאת אני מנסה להתאמן בלהאמין שיבוא יום שבו נדע לעשות את ההפרדה, ונדע לשייך את הדברים שקורים לנו בהווה להווה שהוא מקומם, ונדע שלמרות שהם מטרגרים למה שקרה בעבר, זה לא קורה שוב. נדע להשאיר את מה שקרה בעבר שם בעבר ולא נחזיר אותו להווה. אני מקווה שיבוא יום ונצליח לשנות את ההתנהלות שלנו שהיא פועל יוצא של מה שעברנו, להתנהלות אחרת, מתאימה יותר לחיים אחרי הפגיעה ומיחוצה לה. אכן לעולם זה לא ישכח, כי כל מה שהודחק משתחרר בטיפול, ואי אפשר להדחיק שוב בחזרה, אבל אנחנו נלמד לנהל את הפגיעה ולא נאפשר לה לנהל אותנו, וכך נצא לחופשי מההשרדות הכל כך מעיקה וניטעם את טעם החיים האמיתיים. כותבת לך את כל זה ומכוונת גם אלי ואל כולן. מקווה שקלעתי. איתך יקרה, מחבקת. שלך - מציאות אחרת
תודה על המילים!! ו.. כן!! כרגע אנחנו בשלב הביניים שכל דבר בהווה מזכיר לנו את העבר... אבל תיכף יהיה עוד שלב- במידה ונצליח לעבור ולעבד את הדברים- שיוביל למקום טוב יותר.. בינתיים אולי.. זה תיזוכורות לדברים שלא עובדו... אז זה אולי טוב שצף כדי שנעבד ואז נניח בקופסא השייכת לעבר.. כרגע עם כל הכאב גם אם החוויה לא קוראת אלא קרתה, החוויות כן קורות והן הווה!! לא חשבתי על זה קודם.. זה עלה לי תוך כדי הכתיבה.. אולי זה הכיוון.. בכל אופן, כמה שזה כאב לי וכואב עדיין.. התגובה שלך עזרה להוציא ממני מילים שיתנו לי כוחות מחודשים.. תודה רבה!! מתמודדת
