אני נסערת לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו,

השתחררתי מוקדם היום מהעבודה כי לא הרגשתי טוב היה לי טרמפ עם המנהלת שלי ועצרתי בקניון לקנות בבית מרקחת,הרגשתי סחרחורת והלכתי לאכול משהו קטן שאני לא אתעלף אני יושבת שם על אחד השולחנות ואז אני רואה דמות מוכרת חולפת על פני ונגשת לדלפק אחר,הסתכלתי לא מאמינה הדמות שחלפה על פני היה השופט שנתן לי את הילד והשופט שגם לקח אותו,השופט שבלי הגלימה נראה אדם רגיל שחורץ גורלות האדם הזה שהתחננתי אליו בדיונים שיחזיר לי את הבן שלי,האדם הזה שרחשתי לו כבוד ונזהרתי בסערת הרגשות אז לא לבזות את בית המשפט,רציתי לגשת אליו לשולחן שהוא אכל בו ולהגיד לו תודה רבה לך על שלקחת ממני את הילד שלי אבל ידעתי שיכולות להיות לזה תוצאות של משהו שלילי אז תפסתי מרחק וברחתי משם התאפקתי לא להגיד לו כלום, מרגישה עכשיו שאני לא יכולה להכיל יותר כלום,לא יכולה יותר להסתובב מחוץ למיטה שלי לדירה שלי, לא רוצה לצאת יותר החוצה כואב מידיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

למה כל הדברים הקשים האלה נופלים עלייך יום אחרי יום.... אתמול הטיול עם הפעוט שעורר אצלך חוויות קשות..... והיום השופט..... פלא שאת מרגישה נורא.... האמת גם אני לו הייתי במקומך הייתי מרגישה שעולמי חרב עליי, והתחושות שלך הן של כאב אמיתי.... מה אני אגיד לך? חיבוק יעזור? קבלי ((((((((((((((((((((((((כתמתמה)))))))))))))))))))))))))))))))))))))

מצטערת שהכל כל כך קשה...אני איתך אם זה עוזר שולחת חיבוק עוטף ומרגיע לילה טוב דמעה

כתם יקרה לצד דברים טובים שקורים כיום יש גם מפגש כנראה בלתי נמנע עם עוד דברים קשים מהעבר.... וזה נמצא בכל מקום...כמעט.... אני יודעת כמה קשה...כמה כואב.... מפגש כזה עם אדם שהשפיע כמו רבות על חייך.... איזה מילים יכולות לנחם את הכאב הזה.... ובכל זאת למרות הרצון...הדחף.... אין מקום להסתגר ולהתנתק.... יש הרבה אנשים שאת חשובה להם....שהם לך.... אנשים קרובים....אנשים במקום העבודה.... שאוהבים...דואגים....מחבקים... שולחת חיבוק מחזק אידה

אני מתלבטת אם לכתוב לך משהו שחושבת עליו בהקשר שלך כבר חודשים. סילחי לי אם אני פוגעת. זו לא הכוונה שלי. אני מבינה כמה כואב ורוצה לעזור. האם זה יעזור לנסות לחשוב שלילד הזה יש חיים ואולי אפילו חיים טובים?ברור לי שהפצע שלך הוא מאוד כואב אבל זה נראה לפעמים כאילו שאת נלחמת בתהליך ההגלדה שיכול להיות לפצע הזה. לראות אדם כמו השופט הזה במצב בו את נמצאת כואב נורא. אני יכולה לחשוב איך טריגרים זורקים אותי למקומות מאוד כואבים שוב ושוב. אבל לשנה החדשה אני מאחלת לך במיוחד שתאחזי בחיים, שיקרו לך דברים שיגרמו לך לחייך ולחשוב שלפעמים טוב.

תודה לכל מי שהגיבה לי אני רוצה לברוח מכאן רחוק למקום שבו אין כאב,אין סבל,אין תזכורות,אני רוצה לברוח לארץ רחוקה רחוק מהכל רחוק מכל הזיכרונות המכאיבים. בארץ הזאת אני כבר לא יכולה להמשיך.

לא קיימת ארץ כזאת לכל מקום אליו את בורחת את תקחי איתך את כל הזכרונות, את כל הכאבים בכל מקום יהיו את כל אותם הדברים שיהוו עבורך טריגרים אין ארץ כזאת בה למשל אין ילדים קטנים... או אין שופטים... אולי זה לא בדיוק מה שאת נתקלת בו בארץ, אבל זב עדיין יזכיר כי הזכרונות הם חלק ממך!