כאבים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אמא.. אין לי מילים. מה עושים שאין מילים וגם האותיות הולכות לאיבוד בתוך מליארדי המחשבות הכל כך לא הגיוניות האלו.. נגמר לי הזמן הסבלנות לא קיימת כלל,הכוח תמיד קיים רק נחלש ולעיתים תחזק,קשה לאכול והרזון כואב בעצמות. רוע כזה לא חוויתי עדיין נראה לפעמים שזו ההתעללות האמיתית. הכאבים
שתיקה יקרה, מאד מאד מזדהה איתך ועם המקום הזה שבו את נמצאת. מתקשה מאד למצוא את המילים ובכל זאת רוצה לנסות להאיר קצת את המקום הזה. זה אולי חסר הגיון אבל אולי גם יתן לך כוח.... נסי לדמיין את עצמך בלי הכאבים האלו. נסי לדמיין את עצמך חיה ומתפקדת כאילו כלום לא כואב וקחי את הדמיון למקום הכי מואר שאליו היית רוצה להגיע. דמייני את עצמך שמחה ומאושרת וחייה את החיים כמו שהיית רוצה שיראו חייך, נטולי כאב, עצב וחושך. אולי תמצאי בזה כוחות ובמה להאחז.... שולחת לך חיבוק מבין ועוטף, שלך - מציאות אחרת
כמה אני מבינה לליבך.... כמה קשה להתמודד מול המציאאות שמצליחים להבין אותה- "נפגעתי"... כמה קשה להתמודד מול החסר... כמה קשה להתמודד מול כל הרוע.. כמה כשה להתמודד מול כל ייסורי הנפש.. מול ההשלכות.. מול הפלשבאים. מול ה"אובדן העצמי"........ עד שבהחלט זה נראה הכאב הכי גדול... ו"הלוואי" והיה ממשיך מה שקרה בלי שהיינו מספרות או בלי שיתגלה בכל דרך שהיא... אפילו לעצמינו... כואבת איתך את התהליך הארוך הזה ומחזקת אותך להתמיד בדרך... חיבוק מכל הלב.. מתמודדת.
