היוש בנות....
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
וואוו קשה לי קצת לספר על עצמי... אבל חושבת שזה המקום להראות גם אור ולא רק לבכות כשהמים מאיימים להטביע.. אז אנסה... כן... אני נשואה... כבר למעלה מחודש (!!) ב"ה הייתה לי חתונה שמחה מאוד. ואני לומדת להכיר את בן זוגי המדהיםםםםם בנוגע לשאלותיי ולמילותייך מציאות, יצא לי לשתף את בעלי בכמה מילים.. היות ולא רציתי ללכת לטיפול ולשקר לו או לא לספר לו לאן פניי כך כל שבוע... וגם אם זה לא היה כל שבוע.. הוא שתק שתיקה ארוכה וכואבת... והיינו "אסורים" באותם הימים אז גם מגע לא היה.... ואת הכאב הרגישו גם הקירות.... רציתי לברוח... להעלם... לא הבנתי איך הוא מקבל את זה כזה קשה?! הוא כמעט ולא מכיר אותי וכל כך אוהב שכואב לו?? ובמקום לתת לו זמן להכיל ולעכל.. אני זו שרציתי להעלם..... אבל נשארתי... הוא לאט לאט החל לומר מילים שהראו לי עד כמה הוא אדם מיוחד שיעשה הכל בשביל שנינו... ומאז אני הולכת כל שבוע לטיפול... שלא הפסקתי... בחדר שם אני פורקת הכל... בוכה... מבינה מלא דברים שפתאום נעשים לי כשיחזורים מטורפים... ועובדת לשנות פירושים והשלכות.. ובחיים- נהנית. מבלה. צוחקת. משרה אווירה נעימה ושמחה בבית.. כל מי שרואה אותי אומר שאני נראית מאושרת.. ואני שמחה לומר זאת גם אני!!!! הפעם זה לא הצגה- זה אמיתי!!!! לצערי דווקא עכשיו אני מחשפת להשלכות נוספות של הפגיעה שלא דיברתי עליהן.. ולא ידעתי אותן... בכל אופן אני חיה עם גבר 24/7 ... מלא שינויים הורמונלים.. מלא מלא שיחזורים מטורפים שמקשים עליי בטירוף.. ואסור לי הפעם לוותר לעצמי ולומר זה יחלוף- כי אני מבססת את החיים... ואיני רוצה שהבסיס יהיה מושטט מהשלכות של הפגיעה.... קשה לי קצת לפרט על מה אני מדברת... מתאמצת המון ונלחמת שחיי יהיו יפים ושמחים.. ושהפגיעה לא תנהל אותי אלא להיפך אפעל ממודעות. ושלמות. היום לדוגמא קמתי בבוקר מוקדם כתבתי מכתב מרגש לבעלי על איך שאני שמחה שמכל הגברים בעולם זה הוא ועל תכונות יפות שיש בו ועל תפילות עליו ועליי ועל שנינו וזרעינו.. ירדתי למטה ושמתי את זה בתיבת דואר... הוא ראה את המכתב כשחזר מהתפילה בבוקר.. וכל כך התרגש... מידיי פעם אני מנסה לעשות הפסקה קצרה ולומר תודה על..... זה מלמד אותי להתמיד להסתכל על המעלות ולא להשבר כשדעותינו שונות או כשלא מסתדר משהו.... אני לא זוכרת אם מישהי או אני העליתי פה בעבר את המצגת הבאה.. בכל אופן הנה היא ונאמץ בס"ד את המסר שלה... http://www.youtube.com/watch?v=PTE7C-nQOR8 מצגת הבמבוק הסיני נזכור שבכל צעד יש בו הרבה עשייה! וגם אם נראה שלא קורה כלום ושהמצב נשאר כמות שהוא ולפעמים רק מחמיר ומייאש... - אחרי החושך תמיד יזרח האור!!!!! נאמץ לעצמינו את ההשקעה התמידית והסבלנות. ..גם אם נפלנו קמנו... אוהבת אתכן. ונמצאת אתכן באותו מסלול של לחימה והתמודדות... שולחת חיבוק אישי לכולכן.. אני מתגעגעת המון ונכנסת כל רגע שאני יכולה... שלכן, מתמודדת
מתמודדת יקרה איזה יופי לשמוע אותך מתארת את החווית שאת עוברת עם כל כך הרבה אופטימיות למרות הקשיים בדרך!!! את אישה מדהימה בעיניי עם המון כוחות פנימיים- עשית צעד גדול בשיתוף שלך עם בעלך על הדברים שעברת- בכלל לא פשוט אבל עשית את זה!! השיתוף שלך נותן לי המון כוח ומחזק!! כאן- איתך- ינשוף
אתת לא יודעת עד כמה זה מחזק לשמוע מה שאמרת... תודה! מתמודדת..
אהבתי לקרוא את מילותיך והאמת היא שקראתי אותן כבר הרבה פעמים מאז שכתבת, התרגשתי בשבילך וריגשת אותי, רק שאני במובן מסויים במן שתיקה מעיקה וקשה לי לכתוב.... שמחה בשבילך על הרגישות הגבוהה שמגלה בעלך אליך ואל הדברים שבהם שיתפת אותו. זה המון ונותן יסוד לבסיס יציב שנרקם ושאתם בונים ביחד, פשוט מרגש שיש גם אנשים כאלה, שזכית באדם כזה שיעמוד לצידך ואיתך. וכן כמשל הבמבוק, צריך לטפח ולטפל בכל דבר, וגם אם לא רואים תוצאות במיידי, התוצאות הטובות יגיעו בזכות הנחישות וההתמדה. יישר כוח על הכוחות שלך, על שאת לא מוותרת ובוחרת לראות גם את האור לצד הדברים היותר קשים שגם פוקדים אותך. תודה שכתבת, זה מעודד ונותן קצת אור להאיר את החושך. מחבקת ומאד מעריכה, שלך - מציאות אחרת
איך אני מתרגשת לקרא את מילותייך... תודה רבה על התגובה, היא חשובה לי ונותנת לי המון המון כוח!! כואב לי על השתיקה הכואבת שלך... ואני מקווה שתצליחי לפרוק אותה בכל מקום שרק תבחרי ושתצליחי למצא נחמה! שלך ואיתך, מתמודדת
