הצילו
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ספרתי לאמא שלי לאחיות שלי. באופן כללי לגמרי ועדיין מרגישה כאילו פשטו את עורי פשטתי אותו לעצמי והכל חשוףףףףףףף
אורחת יקרה- וואו!!! זה כל כך אמיץ ואני מתארת לעצמי מפחיד גם כן!! שברת את השתיקה- ספרת את הסוד ששמרת בתוכך כל כך הרבה זמן-ובטח זה מעורר הרבה רגשות!!! יש לך תמיכה- את בטיפול איפה שאת יכולה לעבד את הדברים ולקבל כל התמיכה שדרוש לך? מקווה שכן-איתך בלב- ינשוף
איזה יופי! את לא מוותרת לעצמך וממשיכה למרות הכאב והקושי העצום.. את סיפרת לאמא שלך ולאחיותייך כי היית זקוקה להם אז.. ועכשיו לא פחות.. מתפללת איתך שתקבלי את התמיכה מכל מי שאת זקוקה ושיעמדו לצידך בכל רגע שתזדקקי לו.. ובמיוחד שיחד עם כולם תלמדי למצא את הכוחות בך!! אוהבת אותך יקרה! מבינה שהכל נעשה פתאום קשה יותר בעקבות שדברים עולים.. אולי גם כעסים ושאלות כמו איפה הייתן ומה כבר תעשו בשבילי עכשיו.. זיכרונות.. ועוד ועוד.. שולחת לך קופסת חיבוקים שתשלפי משם כל רגע שתזדקקי בשביל לא להיות לבד עם כל מה שצץ בעקבות זה... מתמודדת.
מקווה שאת מרגישה כבר יותר טוב, ובעיקר יותר בטוח ונינוח. עשית צעד אמיץ וענק קדימה וברור שהוא מעורר הצפה של רגשות. ממקום של לסחוב לבד את הסוד הזה ואת הכאב הגדול שאיתו, פתאום יש לך עוד שותפים לסוד הזה, וזה מפחיד ולא פשוט. מקווה שתקבלי מהן יד תומכת ולב מבין ואוהב ושיהיה לך יותר קל ופחות לבד. זאת אכן חשיפה מאד גדולה ומפחידה, אבל זאת לא את שצריכה להתבייש, אלא מי שפגע בך בעל כורחך ובניגוד לרצונך. מחבקת, שלך - מציאות אחרת
