מבולבלת

לא יודעת למה אני כותבת..התחלתי טיפול שקשור לחסך ריגשי,ופתאום צף זיכרון מגיל 10 ,קרוב משפחה מבוגר פגע בי (לא אונס)לא שכחתי אבל הדחקתי רב החיים. אני מתפקדת יפה,נשואה לאדם מקסים ויש לנו ילדים מתוקים,אז למה עכשו משום מקום הדבר הזה עולה??ל זה לא קשור לנושא שלשמו הגעתי לטיפול.לא מרגישה נוח לדבר עם המטפל,(לעניין כזה הייתי הולכת מראש לאישה)זה מציף אותי וכואב בלב...

דברים קשים שעוברים בילדות מודחקים בדרך כלל, כי כילדה אין שום אפשרות להתמודד איתם. אני לא יודעת להגיד לך למה זה צף דוקא עכשיו, אבל יודעת שכל מה שטראומטי והודחק בילדות, יש סיכוי גדול שמתי שהוא במהלך החיים הבוגרים הוא יצוף שוב בגלל משהו שטירגר אותו לצאת. כל מה שלא עבר טיפול בזמן אמת, בזמן שהוא קרה, יכול לצוף מתי שהוא בשלב מאוחר יותר, ועם טיפול אפשר להתגבר. מקווה שתמצאי את הדרך לדבר על זה עם המטפל שלך. הוא שם בשבילך. נסי. הרע כבר אחריך, כבר עברת את זה. נותר רק לדבר על זה ולהתמודד עם זה, ולזה נועד הטיפול. מחזקת, שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הזכרון הקשה שעלה... מבינה את הבלבול הזכרון שעלה החשיפה בפני המטפל התחושה של זכרון קשה שאולי אינו קשור ובכל זאת עלה... אולי כדאי לפתוח כל זאת בפני המטפל אולי במידת הצורך להתייעץ עם אשת מקצוע= טיפול מתאימה. טרומה , פגיעה מינית או חויה קשה אינה בהכרח מנטרלת התנהלות חיים נורמלית... להפך רבות הבנות מצליחות לתפקדת מצויין ובכל זאת יש משהו שמלווה... לפעמים גלוי ולפעמים נסתר. מחזקת אותך מוזמנת להשאר לשתף ולהתייעץ כאן בשבילך אידה מומחית לטיפול בנפגעות תקיפה מינית פסיכותרפיסטית MSW אור הנפש

ת ו ד ה על המקום שאת נותנת, מנסה להיות חזקה,אך דומעת, חייבת בשביל המשפחה,בשביל עצמי. קשה. האם טוב לדבר עם הפסיכולוג שלי או שצריך משהו מהתחום? מאוד רוצה לפרוץ את המחסום בטיפול ,לזרום,לספר לא מצליחה.