אוףףףף
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא מתאים לי חתונה בכלל............ איך חשבתי על זה???? איך רציתי????? סובלת מיום ליום יותר ככל שזה מתקרב.. בכלל לא נמצאת בהרגשה עם החתן... בכלל לא מתרגשת מהאירגונים לחתונה.. בכלל לא יוצאת לסידורים.. פשוט אני בכלל לא שם... סובלת כואבת גמורה שבורה בוכה - כל זה מה שעובר עליי.. שונאת לשמוע שכולם נהנו לפני החתונה עם בן זוגם.. שונאת לשמוע שאומרים לי דברים כמו את מתכתבת איתו? מבלה איתו? כמה פעמים...?? אני כל כך לא שם... מתרחקת מכל העולם ויוצרת לי בועה לא ממים וסבון אלא מחומר ואבנים.. לא יכולה יותר....... גם לא יודעת איך לתת לעצמי הקלה- אי אפשר לדחות... מה אומר? הכל קבוע.. אולם דירה הזמנות... זה דברים שלא היו קודם ובבת אחת קמו ומאיימים להטביע אותי.. אולי מישהו ישמע- הצילווווווווווווווווווו (כבר כמעט ולא מצליחה ל..) מתמודדת
מתמודדת יקרה, מנסיוני ומנסיונן של עוד נשים התקופה שלפני חתונה היא תקופה מאד מאתגרת ושואבת עם המון פחדים ותהיות ומחשבות של מה יהיה ואיך יהיה, מה יקרה ואיך מסתדרים. זוכרת את הלחץ שהיה עלי ואני בשונה מימך הייתי מנותקת רגשית, קל וחומר הלחץ למי שמחובר רגשית כמוך. יקירה, זאת התחלה חדשה וזה שינוי גדול ואנחנו מטבע הדברים פוחדות מאד משינויים. נסי לפרגן לעצמך את מה שאת מרגישה ובמקביל תאפשרי לעצמך לחשוב חיובי ולחשוב כל הזמן שהכל יהיה בסדר, שהפחד לגיטימי אבל שהכל יסתדר לטובה ושמחכים לך חיים טובים ומאושרים. אולי תרשמי לעצמך מנטרות כאלה שיחזקו אותך ותקראי אותן כל הזמן, ובעיקר ברגעים הקשים. אני מבינה את הפחדים והלחץ ומאד מזדהה אבל גם מאמינה בך ובכוחותיך, בהבנה העמוקה שלך את הדברים ובתובנות הנפלאות שיש לך לגבי המון דברים. בטוחה שתעברי את זה בשלום. אל תלחמי בעצמך אלא רק תחמלי ותאמיני שמגיע לך רק טוב והמון והוא כבר כאן. איתך, מחבקת בכל ליבי, שלך - מציאות אחרת
על תמיכה במצב כזה נואש... לקח לי זמן להגיב כי לא יכולתי להכיל יותר.. יודעת שזה זמן מתוח שכל כלה עוברת.. אבל הרגשתי ועדיין כל כך לא שם... אין קשר בין מה שאני עוברת בחודש האחרון לבין זה שאני מתחתנת.. זה כאילו שתי אנשים שונים - שני מסלולי חיים ולי הם קורים בייחד.. אני לא מתרגשת ובכלל ראשי לא מונח עם החתן.. כמובן שכשמוקל לי אני כן שמחה בו.. אבל הזמן לוחץ והחיים ממשיכים בקצב מהיר כ"כ שאין לי שליטה בהם.. הכל טס ואני איפה אני?! בכלל רחוק מהמציאות של חתונה וקולולולו.. כשאני מדמיינת את עצמי בכיסא כלה והוא בא לכסות אותי בהינומה אני מתחילה לבכות כמו שלא עלינו מישהו נפטר לי (אולי זו אני שמרגישה את עצמי כבולה ומתה..) דבר מסויים שנתן לי כוח לחוף את השנה האחרונה היה גם עם פגם אבל הוא לא היה מוחש כמו עכשיו. דרכו אני הצלחתי להדחיק את העצבות והפגיעה.. והצלחתי לקום להתחזק וללמוד על החיים ולפתח את אישיותי ואת הביטחון העצמי שלי וכו' אבל זהו הגיע הזמן להיפרד גם מזה.. ובמקום לשמח אותי אני מרגישה חזרה את כל העצבות שברחתי ממנה בבת אחת הכל נופל עליי ובעוצמות כואבות שהרי לי נגעתי בדברים אלא בשיגרת היום יום שזה היה הרבה מן ההשלכות.. בקיצור עכשיו מרגישה שאין לי לאן לברוח ואין לי אפשרות להדחיק ופשוט הכל מולי ואני צריכה להתמודד מול הכלל מול הפגיעה מול ההשלכות שבהם מלא מלא מלא........... ומנגד יש לי חתן מקסים שמחכה לי לפתוח בחיים מאושרים ושמחים.. איפה אני ואיפה החיים האלו?? איך עושים סדר בבלגן??? המזל שלי אתמול שפשוט לא יכולתי לזוז מכאבי ראש מחולשה ודמעות.. כך לא עשיתי טעויות נוספות שאחר כך אצטרך לתקן גם אותן.. (כמו שבוחרת אמרה- רגע לפניי... גם אני זכיתי לכתוב פה רגע לפניי.....) ב"ה עם כל הקושי העצום הזה של כל השבוע מתחילתו- כל יום הלכתי לעבודה ותפקדתי למרות שכל יום אמרתי שמחר אבקש חופש.. אבל לא בקשתי והצלחתי!!!! הייתי מגיעה הביתה כבר ללא כוחות ומייד אחר העבודה שכבתי בדאון במיטה... ולא הצלחתי לעשות מטרות נוספות שרציתי לעשות.. בכל אופן- העבודה כל פעם הכריחה אותי לא לשקוע ולנסות לקום מחדש.. מחר יש לי יום חופשי אבל עמוס בתוכן.. מחר גם אני הולכת לאיפור ותסרוקת כלה ניסיון- תאחלו לי בהצלחה ושאהנה מזה ואוהב את זה............ תודה רבה רבה על שאתן איתי לתמוך בי.. כי כרגע התרחקתי מכווולם (בהקשר של הקשיים) מה שמשפחתי וחברותיי וחתני.. רואים זה אותי המאושרת... ומכיוון שלא הייתי כזו באמת השבוע לא הרבתי לצאת חוץ מלעבודה שמשום מה גרמה לי לא לחשוב על זה.. כי זה לא מול מחשב שיש זמן לחשוב.. זה תלמידות שאין רגע אחד של מנוחה ב"ה.. ו.. כן אני בטיפול אז גם המטפלת שותפה חלק מהדברים שאפשר לדבר עליהם בשעה פעם בשבוע.. אז תודה! זה המון בשבילי!! וב"ה אני בהחלט מרגישה היום יותר טוב באופן קיצוני למוות שחשתי אתמול.. ערב טוב- מתמודדת.
יקרה מי סיפר לך שלפני החתונה נהנים כולם בלחץ ואנחנו יותר . יקרה את חיה בבועה כי את בניתוק מהפחד מהחשש מהזכרונות אושר גלום שכמוך. תני לעצמך צאנס אל תהרסי כן זה שם מבעבע נימצא רוצה אבל את לא נותנת לזה כוח . תוציאי רגל או יד כמו עכשיו רגע לפני אני איתך כאן ושם . ויש מי שיכול לתת לך כוח היום ..יום ההילולה לרבי מאיר .... ואל תישכחי למילים יש כוח גם אם בהרגשה לא מתאים לך חתונה תחזירי ותאמרי מתאים לי מתאים לי . מה את חושבת שדאתמול הרגשתי כל כך מלכה ? חייבים לעזור לעצמינו לחבק את מי שאנחנו ולזכור שמגיע לנו רק טוב . יפה "דברי עכשיו ילדה אני שומעת"......
יקירתי.. את יודעת- הקשבתי לשיר של שרית חדד "לראות את הכאב" כשקשה מאוד אני מאזינה לזה שוב ושוב ואתמול זה מה שעזר לי לקום ולאכול משהו אפילו שזה היה אמצע הלילה... אבל קמתי! ואכלתי! יש כדורים שלוקחים לפני החתונה כדי שהרגש לא ישפיע על ההורמונים וישתבש המחזור ואז תהא חתונת נידה וכד'.. אז התחלתי לקחתם ביום ראשון.. לוקחים שבועיים ואז הפסקה של שבועיים (מקבלים מחזור) ואז שוב לוקחים לשבועיים.. אפשר רק סמוך לחתונה אבל בדר"כ עושים יותר כדי לראות איך זה משפיע.. למה אמרתי את זה? כי יש לי סיוט מכדורים. ולא משנה איזה.. וביהדות לגבר אסור למנוע הריון רק אישה (בתנאי שרב מתיר) יכולה ליטול כדורים.. וזה משגע אותי.. ובכלל כנראה ההורמונים השתוללו בעקבות כל הלחץ והחוויה הלא נעימה שמזכירה לי נישכחות.. כנראה כל זה ועוד.. הוביל בצורה איטית לפיצוץ שהיה אתמול.. מודה לך על מילותייך. ולא שוכחת את היותך השושבינה שלי המדהימה.. רק תכיני שמלה!! החתונה מתקרבת... אוהבת- מתמודדת
