במקום שאין מילים...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
באמת קשה לי... לא חלמתי שאגיע למצב כזה............ אני יושבת מול המחשב כבר מלא זמן.. מנסה לכתוב ולא הולך.. אז משאירה פה רק את הדמעות שמלאו את מקומם של המילים שבתוכי.. (למעלה נשלח בטעות בלי הטקסט) איך אפשר לשרוד את זה?!?!?!?!
כל כלה לקראת חופתה, מתרגשת, מפוחדת, דואגת ולחוצה. קל וחומר מישהי כמונו שנפגעה וזו עוד תוספת גדולה שמלחיצה. נסי לחשוב חיובי, נסי להאמין בעצמך ולהאמין שהכל יסתדר לטובה, נסי להאמין שכשיופיעו קשיים את תצלחי אותם ותצליחי להתגבר ולהחזיק מעמד. את הולכת לקראת צעד גדול ומשמעותי לחייך, משהו שרצית, והוא טוב, נסי לחשוב שרק טוב מחכה לך ובמסות גדולות. את חיונית ומתפקדת יפה ביום יום, וכשאת נישארת לבד, הפחדים תוקפים. תזכירי לעצמך שאת חיונית ומצליחה ומיתוך כך תצליחי גם בחיים המשותפים עם בן זוגך ובחיים החדשים שאת בונה לעצמך. תאמיני בעצמך, בכוחותיך ותזכירי לעצמך שמגיע לך טוב מעצם היותך ולו רק כפיצוי על כל הרע שהיה בעברך. שיהיה בהצלחה, שמרי עליך. איתך, שלך - מציאות אחרת
אני נעמדת כעת מול מליוני חזיתות.. (אנסה לסמן את חלקן בכוכבית מה שאומר שכל כוכבית זה סיפור בפני עצמו ענק) ואני במרכז החזיתות - לא תמיד מנצחת.. * חלק אחד זה החששות ההגיוניו והטבעיות של כל כלה.. * כמובן שאצלינו (כנפגעות ונושאות מטען כבד בהקשר דומה של אינטימיות וכל הרגש שעם זה וכו') זה בהחלט קיצוני.. המדריכה שאלה אותי אתמול. לאחר שלמדנו עוד כמה הלכות: האם אני מתרגשת, נפלט לי שאני לא יודעת אם לקרא למה שאני מרגישה התרגשות. יותר מתאים לקרא לזה: מפחדת. אז היא התחילה לברר איתי למה?! אבל מה אומר לה?? מה היא בכלל תבין?? בקיצור אמרתי לה משהו שהיא תסתפק בו: חשש שקיים באמת לכל כלה.. אבל הפחד לא רק מזה... הוא הרבה הרבה יותר מורכב וסבוך.. * אני מפחדת עד כדי אובדן "אני העצמי" * כל הכללים- ההלכות מלחיצות אותי עד לשד עצמותיי.. מפחדת לא לעמוד בהם. והם באו כדי לשמור ולהגן על חיי הנישואים. אני מבינה את שתי הצדדים; של המעלות בהם. ושל הקשיים שלי איתם. אין לי כוח להרחיב יותר לעומק רק במשפט אחד- אני לא מתכוונת לסקס עצמו שעם זה- מקווה- אין לי בעיה.. אלא לדברים הנלווים אליו.. בתחילת ההדרכה היה לי בסדר אבל עם עוד מפגש ועוד אחד.. אני מתחילה להרגיש בחגורת החנק מתהדקת סביב גרוני.. והפעם באמת אין לי מי שיציל........ כי אף אחד לא יבין מה קורה לי ואיתי בשלב כזה.. * יש עוד חזית של אחותי ומה קורה עם כל העניין הזה שמתפתח ב... * עוד אחת של הפגיעה- שעליו סוף סוף התחלתי לדבר בטיפול רק בעקבות שחלקים מהפגיעה נעשים בערך הכי קלים לדבר עליהם מכל מה שקורה עכשיו.. * עוד חזית של התפקוד שלי בעקבות ההשלכות.. בהקשר רוחני. * עוד חזית של פורקן- אני משיחה את דעתי מכל מה שקורה בזה שאני מחפשת משהו אחר להתעסק בו- ובאופן טבעי כבר נמשכת לדבר הגרוע מכל.. ואני זורקת את עצמי לתהום המוות הנפשי... במקום הזה של בריחה מחזית אחת אני פותחת חזית נוספת שגם איתה אני נאלצת אח"כ להתמודד ואז שוב פותחת חזית כי החזית הקודמת שחשבתי שתעזור לי לשכוח קשה גם היא וחוזר הדבר על עצמו.. * עוד חזית קיימת של כל מאורעות השנה האחרונה.. בה היו איתי גברים.. ומלא סיפורים שאת חלקן אתן יודעות.. * ועוד חזית שהתפתח בה סיפור אהבה ענק... רק ש..... (אתן זוכרות..) אז למה אני מצרפת את זה תשאלו?- כי זה התפתח מכיוון אחר שקורה רק בסרטים דברים כאלה... כבר מרגישה too much כדי להכיל הכל לבד.. ואין לי מציל הפעם- כי הפוגע הוא אני..................... גם אין לי זמן מספיק כדי לנסות לעשות משהו עם כל זה................... נשאר לי חודש וחצי- ל"סדר" הכל ולפתוח בחיים אחרים- טובים- שמחים... הכל התחיל בגלל הלחץ של בין הארוסים לחתונה- הרגשתי ועדיין שעליי למחוק במהירות חלקים גדולים מחיי וזה הוביל ללחץ מסחרר שגרם לי לבנות חזית ע"ג חזית - וכרגע זה הגיע לגובה שאין יותר מזה... אז אני נעמדת מול הכל.. עם לב מכווץ מנסה לתמרן ולהתמודד הפעם מול ולא לברוח בפתיחת חזית- אבל אני כבר נעמדת קפואה למקרא בו הכל ייפול כמו מגדל קלפים.... תודה על הקשבה. תודה לכל אחת שהגיבה. תודה על חיבוק ואהבה.. מחבקת אתכן. מתמודדת
