הבטחתי שאני אכתוב כשקשה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מרגישה כמו עכבר בכלוב ותמיד זה בסוף נגמר בריב או בהרס עצמי מקדימה תרופה למכה ומנסה לשחרר.. הימים האחרונים לא משהו מוצפת מחשבות , זכרונות, תהיות?? יש המון חיבורים וכנראה שזה סימן להתקדמות אז כנראה שזה לטובה .. ויש עוד את יום הזכרון שתמיד טעון ויום העצמאות שיפגישו אותי עם המון אנשים שלא בא לי לראות בקיצור ....משפחה כעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע.
אני כאן בלב-שולחת לך חיבוק בחזרה- מקווה שתרגישי הקלה בקרוב ינשוף
רק עכשיו ניכנסתי לפורום וראיתי את הודעתך והאמת היא שהייתי בשוק.... זה אפילו ממש כאב אבל התרגלתי ואני אשים את עצמי בצד עכשיו. מאחלת שהמפגש עם המשפחה יעבור טוב ובקלות ושתקחי מימנו רק את הדברים הטובים, עד כמה שאפשר. באשר לחיבורים, זאת הדרך הנכונה. צריך לעבור דרכם, להבין ולמצוא את הדרך לשחרר ובעיקר לקבל ולהשאיר בעבר ולהמשיך הלאה. לא פשוט בכלל, אני יודעת, אבל זה הכיוון. שולחת חיבוק אוהב ועוטף, שלך - מציאות אחרת
למה שוק שום דבר לא חדש ...זה הכל ידוע ומוכר . ובטוח שהוא יעבור טוב כי זאת אני ידחיק יפנים יחייך ויעשה את ההצגה הפולנית המוכרת . אוהבת
מה שלומך עכשיו יקירה? כ"כ מבינה על מה את מדברת... הרי גם צפינו יחד את זה, נכון? מאמינה שלחוות את זה - זה אחרת מלהיות מודעים רק במחשבה.. מצטערת איתך בקושי.. ואיתך לאורך הדרך! בוחרת- יישר כוח שרשמת!! זה המון ולא ברור בכלל! מאמינה בך ובדרך שלך! מקשיבה איתך לכאב הזה... למשפחתיות ש'מתלכדת' ביום העצמאות הקרב ובא ויום הזיכרון הכאוב שבא להוסיף על הכאב.. יפה שלי- מתאים לומר שביום הזיכרון אנו זוכרים את גבורתם?! ומצדיעים להם?! אם זה במקום- שמחה. ואם לא- תדחי את זה לזמן המתאים לך לשמוע זאת. יש בך המון כוח. ואת תצליחי! והצלחת! איתך לכאב ולשמחה.... מתמודדת
אכן צפינו אבל זה קשה וכואב כל פעם מחדש . וגם עם המודעות מגיעות כל מיני תהיות ותובנות כמו למשל אנשים שאת לא רוצה לחבק ובכל זאת חייבת וכאלה . תודה יקרה שאת כאן
