אני צריכה עזרה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לפני יומיים הייתי אצל ידיד שלי מישהו שאני מכירה כבר הרבה זמן (יצאו חודש לפני כחצי שנה אבל חתכתי כי לא הייתי בעניין) וישבנו אצלו בסלון ושתינו יין אני לא שתיינית גדולה אבל קרה ושתיתי הרבה אני זוכרת שהוא ניסה לנשק אותי והדפתי אותו כי לא הייתי מעוניינת ואמרתי לו לא והוא גם יודע שאני לא מעוניינת בו הדבר הבא שאני זוכרת זה שהתעוררתי בבוקר עירומה במיטה שלו עם קונדומים מסביב את היום העברתי בבית חולים כי קבלתי הרעלת אלכוהול ורק עכשיו יומיים אחרי זה אני מתחילה להזכר בפלאשבקים ולחבר את החלקים ולהבין שקרה פה משהו שאם הייתי במצב אחר בחיים לא היה קורה והעדות היחידה שיש לי זה רק 2 3 פלאשבקים שריטה ענקית על הגב ובליטה ממש כואבת על הראש מיותר לציין שאני לא יודעת איך קבלתי אותן כי אני לא זוכרת כלום. חשבתי שזה יעזור לי אם אני אספר למישהו אז סיפרתי לזוג חברים שלי ששניהם מכירים אותי ואת הבן אדם אבל אחד מהם רק מנסה להכריח אותי בכוח ללכת למשטרה -משהו שאני לא מעוניינת בשלב זה וחברה שלי גם רוצה להכריח אותי ללכת ועכשיו שלחה לי גם הודעה שאיפה שהיא עובדת מדברים על הבן אדם הזה והיא רצתה לשתף אותי כי זה הצחיק אותה.אני בן אדם הגיוני אני יודעת שמה שקרה היה אונס כן אין מילה אחתר לתאר את זה אני בחיים לא הייתי שוכבת איתו הייתי שתויה לחלוטין לא מודעת למעשים שלי ואני לא זוכרת כלום מאותו לילה.אני בת 24 אני לא בן אדם שבוכה אני לא בן אדם שמתפרק אני לא מתכוונת להיות בתפקיד של קורבן אני בן אדם חזק ואני לא אתן לזה להגדיר את חיי קבעתי תור לרופא לבדיקה לראות שלא נדבקתי בכלום לקחתי פוסטינור וניתקתי כול קשר עם המנוול.אבל אני מרגישה שאנשים שסובבים אותי איכזבו אותי אני באמת תוהה האם אני סתם מגזימה וסתם משתמשת במילה הנוראית הזאת אונס יכול להיות שלא מגיעה לי החמלה של מינימום לקחת אותי ברצינות לא לצחוק עלי?לא להכריח אותי לעשות משהו שאני לא רוצה לעשות?אולי לשאול איך אני? זה שאני לא בוכה בגלוי לא אומר שאני לא בוכה בפנים
יקרה ליבי איתך מותר לך לבכות פגעו בך אנסו אותך וזה קשה מגעיל ולא פשוט . לגבי המשטרה אני לא יודעת אבל אני מאוד ממליצה להכות על הברזל בעודו חם (וזה שנכנסת לפורום הזה מעיד שקשה לך ) וללכת לטיפול הטיפול הכי טוב זה כשזה טרי הרבה יותר קל כי את עוד זוכרת ולא הרסת לעצמך את החיים בהכחשות ושאר נזקים שאני חווה אחרי 40 שנה . מה שלא תחליטי תישארי כאן כשקשה נשתדל לעזור לך לעבור את התקופה קצת יותר בקלות אני
מצטרפת לדבריה של אני. אנשים לא תמיד יודעים להגיב מה שהיינו רוצים.... גם הקרובים אלינו לפמים מאכזבים.. חושבת ששיחה תעזור לך להבין מה קרה שם והדחקה תזיק (מנסיוני) ואת שאר הדברים מה נכון לך ומה לא- יהיה תלוי רק בך- במה שתאפשרי ומה שתסכימי... בהצלחה! אנחנו פה לכלל דבר.... מתמודדת
בסביבה . יקרה מקווה שאת מרגישה טוב יותר . אנחנו עדין כאן בשבילך ....
