מתרגשת? אולי , לא בטוחה,,,,,,,,,

הבן שלי עומד להתחתן בסוף החודש הזה יש לי מצבי רוח משתנים מהתרגשות גדולה -לנפילה לא יודעת למה זה קורה לי אני שמחה בלי סוף שהוא מתחתן ומצד שני כאלו משו בתוכי מפיל אותי אומר לי אל תשמחי כ"כ מהר מפחיד אותי תחושה מוזרה בלתי מוסברת מנערת את הראש מצד לצד כאלו לסלק מחשבות לא טובות וזה שב וצף כבר חיתנתי בן ולא הרגשתי כך אז למה עכשיו? אין כאן שום ענין של-"אני לא רוצה לשחרר אותו" ממש לאאאאא וגם אין לי שום צורך שהוא יהיה צמוד אלי הוא עצמאי כבר המון שנים וחי את החיים שלו לפי הבנתו אין מחשבות של פחד מפרידה גם כשיגור רחוק מאיתנו אז למה,,,,,,,???? לא מבינה את עצמי ולא את הרגשות שלי חטולית

חטוליתי נשמה, לא בטוחה שאני יודעת את התשובה אבל אני בכל זאת אעלה את מה שמרגיש לי כסיבה למה שקורה לך. אמנם הילד כבר חי חיים עצמאיים מחוץ לבית, אבל כל עוד הוא רווק הוא לא בעניין של לבנות לעצמו את הבית שלו ועדיין במובן מסויים חלק מהבית שלך. מכאן שזה סוג של כאב על אבדן של ילד בתוך הבית כחלק מהבית שאת הקמת. אם הוא הילד האחרון הלא נשוי, הכאב הוא גם על כך שכולם כבר פרחו מהבית ונשארתם רק את ובעלך..... מעבר לכל זה תמיד יש התרגשות. אולי את יותר קשורה אל הילד הזה. ועוד דבר, אמנם חיתנת כבר בן אחד, אבל כמו שכל ילד הוא עולם ומלואו ושונה מאחיו, כמו שכל לידה שונה מהשניה, ויש עוד דוגמאות, כך גם כל חתונה של ילד שונה מהשניה.... מקווה שעם הזמן את תתרגלי לרעיון ויהיה לך קל יותר. בנתיים שולחת לך חיבוק עוטף ועדין. שלך - מציאות אחרת

הבן שלי חי חיים עצמאיים כבר המון שנים גם מחוץ לבית ובשנים האחרונות הוא חזר הביתה היתה לו מערכת לא מוצלחת של יחסים,די הורסים עם מישהי שדווקא היתה כמונו , נפגעת,,,,,,,, אצלנו כל בן הוא באמת עולם ומלואו פשוטו כמשמעו האם הוא המועדף שלי? קשה לי מאוד לענות כי בכל בן השקעתי את כל כולי 100% עד שלא הזדקק לי עוד למרות שאין חיה כזו שנקראת-לא הזדקק , תמיד הם זקוקים לעוד אין לי תחושת אובדן -להפך , אני מאושרת עבורו שסוף סוף גם הוא מתחתן ויקים בית בישראל הוא לא האחרון שלי , יש לי עוד בן צעיר ממנו בבית שהשתחרר מהצבא לפני כ-8 חודשים במחשבה שניה , נראה לי שהנפילות שלי באות מחוסר הוודאות שלי לגבי החתונה שלו רק בגלל שאת החתונה של הבן הגדול שלי עשינו עוד כשהיינו חילוניים , שם היה הכל מוכר , "כמו כולם" בחתונה הזו כיום כשאחנו כבר בחרנו בחיים דתיים (כבר כמה שנים) ותהיה חתונה בהפרדה , אני חרדה לא יודעת אייך יהיה ,,,,,,,,,,, לא יודעת אייך נעבור את שבת חתן,,,,,,,,,,,,,, יש המון דברים שלא ברורים לי בכללללללל כנראה שכאן טמונה הבעיה שלי מרגישה שאני לא מתפקדת הראש לא עובד מהלחץ והלב לא מכיל את השמחה וההתרגשות מציאותי שלי , אין כמוך נשמה קראתי את מה שכתבת כמה פעמים וזה עזר לי להבין מודה לך נשמה יקרה שלי על כל מה שכתבת אוהבת אותך המון המון בהמון אהבה חטולית

מצטערת על האנוכיות. קצת סוער לי לאחרונה... מאחלת לך הרבה מזל וטוב ושתקבלי את מגוון רגשותייך בשלווה. הרבה נחת.

אני מאוד שמחה שאת מרשה לעצמך להיות במקום שאת זקוקה לו הכי הרבה , עם עצמך את אינך אנוכית , בכלל לא מבינה אותך מתוקה שלי ומאחלת לך שהסערות ירגעו שתחושי שוב כוחות הגוף והנפש להמשיך,,,,,,,,, תודה על הברכות ועל מילותייך שולחת חיבוק גדול מתוקה בהמון אהבה חטולית

יקירה מדהימה שלי!! אקדים ואברכך במזל טוב!! ומלא ברכות לזוג הצעיר.. חטולתוש, הבלבול כל כך מובן- זהו סערת רגשות... אצל כל אחד זה מתבטא באופן שונה. כמו שמציאות כבר אמרה לפניי- כל ילד הוא עולם, הלידות והחוויות שעברת עם כל ילד הם שונות וממילא הרגשות... וזה לא בהחרך "מועדף" או "הכי פחות"... בנוסף- הודעתך השנייה הבהירה דברים נוספים.. כמו בחירתכם בחיים דתיים.. שזה שינוי עצוםםם וממילא החששות גוברות מלאות בשמחה ובאי וודאות וחשש לרוב- הכל מעורבב.. אני רוצה לחזק אותך, ברשותך בחיבוק מעריך וגאה!! על דרך ארוכה בגבורה ובאומץ... מאמינה מאוד שתראי ותחושי בטוב ובאור! ושיד ה' תהא מלווה בכל צעד אשר תלכו בו. ושתמיד תבשרי ותתבשרי בבשורות טובות!! חטוליתוש, הודעתי זו נשלחה לאחר שכבר הצלחת לפענח בערך את תחושותייך.. לא חידשתי דברים אלא השתדלתי לחזק.. רוצה לשתף אותך בעניין שלא קשור למה ששיתפת- התרגשתי מאוד לקרא בהודעתך השנייה על החיבור לדת.. אולי בזכותך אצליח לפרוק משהו ממה שעבר עלי בחצי שנה+ האחרונה שכזכור לך היה לי קשה לכתוב מכמה סיבות.. *** איך את מרגישה עכשיו, לאחר כמה ימים מאז שרשמת? מאחלת לך את כל הטוב בעולם! נ.ב. התגובה באיחור- עדיין מאותה בעייה לא מובנת שלא רואים ושלא נשלח... אוהבת המון- מתמודדת.

תודה על הברכות החמות שלך שלך-חיממת את ליבי זה לגמרי בסדר גם אם את מתחברת לדברים שכבר נאמרו לי זה קורה לא מעט אני מחפשת מילים , הן יושבות לי בראש בלי שום סדר וכשאני קוראת תגובות אחרות זה עושה לי סדר בראש לא תמיד אני יודעת גם מה לכתוב,,,,,,,,,,, מקבלת את כל מה שכתבת ואת החיזוקים שלך בהמון אהבה כי זה מאוד חשוב לי כל מה שכתבת ועכשיו כן, כבר הצלחתי להבהיר לעצמי את החששות שלי אך עדיין לא מצאתי פתרונות למצב,,,,,,,,,, עדיין תוהה אייך אפתור את בעית השבת חתן כמו שאמרת -השינוי עצום ביותר מהחיים החילוניים לחיי דת ממש 180 מעלות חומד-נשמה יפה ומתוקה שאת אשמח מאוד אם וכאשר יתאים לך לשתף במה שמרגיש לך בהמון אהבה חטולית

מזל טוב לחתונת הבן חיבוק עם הרבה כוחות שמרי על עצמך ועל גופך זכרי יקרה ובטחי בשם שמה שצריך להיות הוא שיהיה ולא נורא אם יחסר ולא נורא אם לא הכל יהיה מאה אחוזים העיקר הכוונה האהבה והשמחה שבלב אל תישכחי את חטולית לטובת המושלמות אוהבת