שקט כאן ואצלי כל כך סוער......

לא מעיזה ולא מסוגלת לשתף. לא מרגישה בטוח, לא מצליחה להאמין שזה זה..... לא מאמינה שזה קורה לי אבל הכל מתחבר לשנים של דשדוש באפילה, של פרטים לא ברורים, הזויים, לא הגיוניים, וזה עדיין לא הגיוני אבל כבר לא יכולה לקבור את זה. אין לי כוח לסחוב יותר. מרגישה כמו בתוך סרט אימה. אני השחקנית הראשית ואני גם הקהל והסרט הוא שלי...... מטורף לגמרי. הכל ברור ומסביר דברים שידעתי קודם, משתגעת. לא יודעת איך מתמודדים, איך סוחבים דבר כזה, איך יכול להתקיים כזה רוע בעולם הזה? איך? ואם כל זה אני צריכה גם לתפקד. נמאס לי להתנתק ולסגור כל הזמן את מה שאני רוצה למחוק, נמאס לי לברוח, זה מוביל לאבדון, לגהנום, ואולי אני כבר שם או שאולי אף פעם לא הייתי במקום אחר...... מציאות אחרת

מציאות יקרה מזדהה עם כל מילה- רק אצלי הכל לכוד בפנים עמוק עמוק ולא מצליחה לגעת בו- לא פשוט לפתוח את הדברים- להסתכל עליהם עם עניים פקוחות- בלי להתנתק- את מאוד אמחצה בעיניי- רוצה להיות בשבילך אם תרשי לי- שולחת חיבוק ענק אם זה מתאים ינשוף

תודה לך על התגובה. תודה על המילים החמות ועל החיבוק. מצטערת שאת מזדהה. חיבוק ענק גם לך. שלך - באה מהאימה

:-/ סורי מאמי... מאחלת הרבה כוחות.. מקווה ומאחלת שתצליחי להקיא את כל הלחץ הכאב המחנק... שבפנים! ולהרגיש הרבה יותר טוב! בטוח! מוגן! שלווה! ורוגע!... שבת שלום

תודה על התגובה והאיחולים. מאחלת לך גם את אותו הדבר. שבת שלום גם לך. שלך - מציאות אחרת

אין לי מילים לנחם אותך על כאבך הרב על זכרונות כאלה כואבים על תחשות כאלה קשות ועל שנים של דשדוש באפלה תהליך ההבראה גורר אותנו למעמקי התופת של הנשמה לתוך הגיהנום שהיה סגור ועכשיו מתחיל להיפתח אוהבת אותך מאמי ומחבקת בהמון רוך בהמון אהבה חטולית

תודה רבה על המילים והתגובה החמה. קשה לי ברמות מטורפות. לא מצליחה לעכל את כל התופת...... עוברת מסיוט לסיוט, מגהנום לגהנום יותר גדול. אין לי כוח יותר, אבל ממש, פשוט מותשת ברמות לא הגיוניות. תודה על החיבוק מהלב וחיבוק אוהב גם לך. שלך - מציאות אחרת