עוד מאמץ קטן בנות

תקופה קשה חגים תקופה של משפחה ניחוחות מסורת זכרונות תקופה בה הבדידות מתחזקת כואבת וצורמת האין כל כך גדול הבור החסך מקבל עוצמה אל תתנו לזה להשתלט זכרו שמגיע לכן הטוב ביותר אל תוותרו על עצמכן על האהבה שמגיעה לכן קודם כל כל אחת לעצמה אז עוד נשימה אחת גדולה עוד מעט זה מאחרויינו כאן אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

תודה רבה שאת כאן. בשבילי זו תקופה שהאין הרבה יותר גדול מהיש וזה מציף ברמות וכואב בהתאם..... תודה רבה על הרגישות שלך. חיבוק, ובבקשה תקראי את מה שכתבתי לך למטה בשרשור שלי "רע לי" ותמחקי..... חיבוק, שלך - מציאות אחרת

אני יודעת ומבינה מאיפה זה בא אני רוצה שלא תפחדי לכעוס שתרגישי שזה מקום בטוח זה בסדר לא קרה כלום איתך אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.

האומנם זה החגים בלבד, ועוד מעט יעבור?!?!?!? לממממממממההההההה הבור פרוץ והפצע פתוח.. לצערי זה לא יסתיים עם גמר החגים.. אחותי אי שם... קרה אלי כקרח... ובצדק, כי היא איננה יודעת כלוםם...!! ואני- לא יכולה לספר לה... המחיר שהייתי צריכה להגן על עצמי, היה בניתוק קשר ממנה מוחלט.. שיצר קרע במשפחה... לא ראיתי אותה למעלה משנה.. היא בזמן הזה נכנסה להריון- שלא ידעתי- וילדה... וידעתי רק לפני הברית.. עכשיו כבר בנה (הרביעי) זוחל... ואני; אינני שותפה בכלום... לא בעלייתה של אחייניתי המקסימה לכיתה א לא לתהליך הקריאה של בנה.. לא לחלאקה של שני בניה (- שמסתפרים..) ובכלל לא לילדה האחרון.... ואחותי- כועסת עלי... לא מתקשרת בכלל! וכשאני מתקשרת.. לא תמיד היא עונה/ שקפואה אלי ועונה בשחור ולבן... אוי זה כואב... ומצד שני לספר לה זה כואב יותר.... אני לא מעוניינת כרגע לפתוח דיון על מה לעשות.. כרגע אני צריכה להתחזק כמו שאני משתדלת.. ואחכ לחשוב על אחרים... אחרת אני אתרסק לגמרי... חלקתי כאן כאב אצור ממש מלמעלה... השאלות היו רטוריות!! לאף אדם אין מענה עליהם באמת... אני מתמודדת... לילה טוב.

אני מבינה שמה שכתבת כאן הוא קצה הקרחון, וברור לי גם שהחגים הם לא המסגרת של הכאב הזה, כלומר החגים הם עוד תוספת לכאב בגלל המשפחתיות שניסדקה אבל זה הרבה יותר מיזה. מאד מזדהה איתך מהמקומות שלי, מהאין משפחה שלי, מהאח האחד שיש לי ובעיקר שאין לי, שמחכה לרגע שיוכל לרקוד על הקבר שלי, ושממילא אני מתה מבחינתו גם ככה והוא כבר לא בקשר אתי קרוב ל- 13 שנים עם הבזקים קטנים של כמה חודשים כל פעם ובסך הכל לא יותר משנה בין השנים האילו. יש שם סיפור שלם וכואב שאין צורך להעלות אותו כאן כרגע. יחד עם זאת נראה לי ובעיקר בגלל שהכאב שלך כל כך גדול, שכדאי אולי כן לשקול לספר לאחותך, ולו בגלל שיש לה ילדה וכדי לפחות לעשות את הכל מבחינתך כדי שאחותך תהיה מודעת לסיפור ותשמור על הילדה שלא תיפגע גם, או לחילופין להסיר מעליך רגשות אשם עתידיים אם חלילה הילדה הזאת תיפגע גם בעתיד. לפחות שתדעי שאת אמרת וסיפרת את מה שקרה אפילו אם לא מפורט. אחותך לא מבינה את פשר הנתק שנוצר בניכן ואני בטוחה שהתגובות שלה אליך הן מיתוך הכאב שלה על הנתק הזה שבניכן. אולי, רק אולי אם תספרי לה, היא תבין ותכעס עליך פחות.... אני יודעת שיש בזה סיכון גדול שהיא לא תאמין וכד', אבל בהרגשה שלי, זה יעזור לך בכל מקרה אם תספרי לה. הקרע במשפחה הוא לא בגלל הנתק שנוצר בניכן אלא בגלל מי שפגע בך, ואם תספרי זה יהיה מובן יותר ובעיקר ירד מעליך עול כבד של סוד שאת סוחבת לבד על לא עוול בכפך והמחיר הכבד שאת משלמת על כך שזה סוד. מיצד אחד את מרגישה שאת מגנה עליה, אבל תחשבי על עצמך בנעליים שלה. האם לא היית רוצה לדעת שהאדם איתו את חיה הוא מפלצת שעלולה להיות מסוכנת לילדה שלך ולפגוע בה? אמא רוצה להגן על ילדיה.... רק תחשבי על זה. ברור שההחלטה לכאן או לכאן, לעולם תהיה שלך ואף אחד לא רשאי לשפוט או לבקר אותך על כך. אני מאמינה שאם תספרי יוקל לך ולמרות הקושי, בטווח הרחוק יותר, יוקל גם לכל המשפחה שלך, כי כל הערפל כבר לא יהיה קיים יותר. שולחת לך חיבוק לכוחות, שלך - מציאות אחרת

ברור שהחגים יעברו ויש עוד הרבה התמודדויות כואבות שלמרבה הצער לא יחלפו עם החגים... אני מצטערת על הנתק מאחותך זה נתק אכזרי ולא הוגן כלפייך הגעגועים וחוסר המעורבות שלך בהתפתחויות אצל אחותך- קשים וכואבים את אומרת זה בגללו ובגלל שהיא לא יודעת... את חושבת שאם היא תדע היא תוכל להכיל זאת? היא תנהג אחרת? אולי כדאי ליזום שיחה איתה? לא להיות עם זה כל כך לבד? לא להגן עליו? מה נראה לך? זה קשה ושורף...דורש המון כוח ואומץ... מחזקת אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.