שיתוף- אולי טר

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

28/09/2012 | 16:41 | מאת: ינשוף

לא כתבתי מזמן מה שעובר עלי כי האמת היא שאני כל כך עמוסה לא יודעת איך לתאר את זה במילים- אבל רוצה לנסות כי אני מרגישה שהכל תקוע עמוק עמוק בפנים ולא מצליחה להגיע אליו- כמו להיות בערפל כבד -יש בתוכי מקום שלעולם לא הלכתי אליו- חלקים אחרים כן-אבל לא אני- ואני מפחדת לגעת- להתקרב- יש לי בחילות-ובא לי להקיא מזה-וכאב ראש חזק-וזהו- ואני כל הזמן בורחת לכל מני -כך שנים- אותו בריחה- וכמה שמתקרבים הפניקה גוברת- וגם המצוקה-זהו בינתיים- תודה שאתם כאן-

לקריאה נוספת והעמקה
28/09/2012 | 16:50 | מאת: מתמודדת

היי ינשופי מצער לשמוע חוויה קשה זו. מאחלת לך בהירות. וגאולה שלמה! שתצליחי לפתוח את הדברים שצריכים להיפתח שאם לא כן הם עלולים להשפיע בצורות שונות.. וכן שתצליחי להתקדם הלאה למרות הקושי. שהערפל יתבהר ותראי אור גדול. ושאת רגשות הכאב הייאוש יחליפו רגשות של שמחה כנה ואמיתית! מכל הלב!! שתצליחי אחר עיבוד טוב להניח את הדברים מאחורה ומהם להתקדם קדימה... בצורה זו את תבני אותך- ינשוף טובה יותר! חזקה יותר! שלמה יותר! ושמחה יותר! בהצלחה יקרה, איתך מתמודדת.

28/09/2012 | 17:32 | מאת: מציאות אחרת

שמחה שבחרת להכנס ולכתוב במקום להשאר עם זה לבד. אני מבינה את הפחד מלגעת בדברים אבל מוטב לגעת ולהרגיש אותם עד לשחרורם המלא מאשר להעביר את החיים בבריחה ומנוסה תמידית מימך. אמנם קשה ואת רואה עד כמה אני מרוסקת כרגע, אבל לפחות הפחד מלגעת משתחרר ומגלים שאפשר לגעת ולא מתים מיזה, גם אם קשה. פעם יהיה יותר טוב וככל שעושים צעדים ומתקדמים קדימה ופנימה גם מקרבים את הטוב שעוד יבוא.... איתך שולחת חיבוק, שלך - מציאות אחרת

29/09/2012 | 18:22 | מאת: ינשוף

ותודה- האמת היא שכמה שאני נוגעת בדברים אני מוצאת את עצמי עוד יותר לבד- הדת שהחזיק אותי איך שהוא בעבר- האמונה שאלוהים איתי ואכפט לו ממני כבר לא קיים- ההשליה שאמא היתה עבורי נגמר- ואני מרגישה מרוסקת לגמרי -לא מוצאת משהו לאחז בו- כמו שאת כותבת מציאות יש משהו בזה שאומרים את הדברים בכל רם ולא נשארים איתם תקועים לבד- אבל הכאב בלתי נסבל- אין לי יותר מילים- תודה שאתן כאן- ינשוף

05/10/2012 | 00:09 | מאת:

מצטערת שלא עניתי קודם... אני מבינה את הקושי ותחושת הערפול הכאב מחד לגעת בדברים הקשים ורצון מאידך דברים שהיו בערפל שהיה נוח שיהיו שם שיתנו אולי משהו להאחז אז דברים מתחילים להתנפץ ועם זאת הדבר החזק ביותר שעולה לי כמה את אמיצה! איזו מלחמה - מאבק לגעת לא לגעת לשמור? או לנפץ? והמחיר קשה! לפחות עכשיו /// יש כל כך הרבה כאב... לגבי האיןאמא זהו חלל גדול לא משתווה לשום חסך אחר אחר אין תחליף אך אולי ניתן למלא אותו מעט? אולי לבנות משהו בפנים...אולי דבר האמהות האישית שלך? לא באמת יודעת מחזקת אותך יקירה אידה עו"ס MSW פסיכותרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il