מוזר...

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

14/07/2012 | 15:09 | מאת: מתמודדת

עד שסוף סוף יש לי אפשרות להיפרד ממישהו שהזיק לי נפשית.. אני נהיית עצובה ולא שמחה... איך?!? למה?!? האם התחברתי כבר למציאות הזו שאני הייתי נתונה לה?? הוא יודע לנגן ולמצא את הדרך חזרה אליי, אני לא יודעת עד כמה אני חזקה כדי לסגור דלתות אלו מכל כיוון.. מצד אחד מאודד רוצה שיעלם מחיי. (כך גם המטפלת) מצד שני, הנה כשסוף סוף מצאתי דרך לעשות זאת ועשיתי. זה מרגיש לי כאב, ועצב... עדיין לא יודעת אם זה נגמר, לפני שעה חשבתי שכן. אבל עכשיו הוא שולח הודעות... יודעת מה לעשות אבל הרגש מתעתע... וזה מה שמבלבל, הוא לא מתייחס אלי בצורה אנושית, ואני מתייחסת אליו כאדם...?!? (חייבת לציין שהוא לא תקף אותי מינית והוא לא בן זוג שלי..!!) שבת שלום.

לקריאה נוספת והעמקה
14/07/2012 | 15:33 | מאת: מתבוננת

גם לי יש משיכה מסויימת לאנשים רעים, אבל אני יודע שזה נובע ממזוכיזם שנגרם מסדיזם ואני יודעת שבסופו של יום, זה לא באמת מושך אותי, אפילו מגעיל אותי ואנשים כאלה אני נוטה לשנוא ולייחל להם דברים שלא נדע..זה פשוט משהו בDNA שנשרט.. הבן אדם הזה לא ראוי לך, מבחינתי אנשים כאלה הם זבל וטיפשים ושתי תכונות כאלה באנשים אני נוטה לתעב, ואנשים שאני לא מכבדת הופכים לזבל עבורי, יותר גרוע מקיא.. ברגע שתאהבי את עצמך מספיק, את לא תוכלי להרשות לעצמך להיות עם אנשים כאלה, כי הם מורידים אותך לאשפתות פיזית ורגשית. ותכלס הוא לא בן אדם.. לפעמים שינאה זה דבר חיובי :)

14/07/2012 | 15:40 | מאת: מתמודדת

זה היה מאוד חשוב לי... ונותן לי כוח להגיב לו עכשיו.. בשעת מעשה.. מתבוננת תודה.

14/07/2012 | 17:05 | מאת: רות

מסכימה עם מתבובננת .. המפתח אצלך ואני בטוחה שאת יודעת את התשובה לא תמיד קל ליישם אותה (מנסיון) אבל הכרחי בשביל לצאת מעגל הקורבנות הזה .. חיבוק גדול רות

14/07/2012 | 18:15 | מאת: מתמודדת

תודה על התגובה.. כמו שכתבתי, הוא יודע היטב לנגן לי על מיתרי הלב.. מאוד מקווה שאהיה חזקה מולו במציאות כמו שאני חזקה שלא מולו, בפלאפון... ניסיתי לכתוב בערך מה היה ואיך הכל התחיל אבל מחקתי הכל... התחלתי להזיע.. קשה לי עם זה.. לא יודעת אם יבינו. ..

14/07/2012 | 23:12 | מאת:

לא ברור מדברייך מהי הפגיעה אבל אני מבינה שהתחושה שקבלת היא של מי שהייתה הייתה בשבוי. יש ספטום של הזדהות עם השובה- התוקפן= הפוגע זה נקרא "תסמונת שטוקהולם" הספטום- מוכר בפסיכולוגיה כתופעה שבה אדם המוחזק בשבוי, מפתח אמפתיה והזדהות עם השובה- הפוגע ומעשיו. תופעה זו באה כמנגנון הגנה והשרדות . ואת הצלחת להשתחרר בגבורה אך מרגישה את אותן תחושות מבלבלות של עצב וכאב.... במקום לשמוח ... חשבי על כך האם יש משהו בדברים? והתמקדי בעיקר בחופש שמגיע לך!!!!!!!!! איתך אידה עו"ס MSW פסיכוטרפיסטית טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

15/07/2012 | 00:14 | מאת: מתמודדת

כשאני עברתי את החוויה המזוויעה שלי זה לא הייה בצורה הזו של הפוגע העכשווי כל התקופה היה לי קשה להשלים שמה שקרה לי הוא לא פחות אכזרי, מאשר לפגוע בי גם במכות וכד כנראה משהו בי באמת עשה שחזור על אותם דפוסים רק בצורה כזו שאני יאמין שזה היה בכוח... את עזרת לי להבין שיש קשר, אני עוד לא הצלחתי להבין ולקשר מהו. במילותיי רק ניסיתי להבין.. אני אקח את דברייך ואיתן אפנה למטפלת שלי לדון בזה... מקווה למצא תובנות ולהסיק מסקנות....