כואב לי

כואב לי ואף אחד לא שומע אני בודדה אף אחד לא רואה רק לפני כמה ימים הלכתי לבקר את הורי לאחר תקופה שאני חייה עם חבר שלי כי הבית שלי הפך לבית כלא של כאב וזכרונות ובידודות אך הביתה לא הגעתי אני שוכבת בבית ריק לא שלי בודדה כאובה מבוהלת מבולבלת נחטפתי אין לי מושג היכן אני ולאן נעלם זה שחטפני זה שפגע בי לא פעם אלא כבר פעם שלישית בלב כבד אך איני מבקשת עזרה רק חיבוק קטן או אולי איזה מילה חמה טובה שתפיג מעט את כאבי הדמעות כבר זלוגות ואני מתביישת חוץ מהמחשב שלו שנשאר אצלי אין בידי דבר הכל הוא לקח והלך ואת הדלת נעל חזק גם דלת החדר שבה אני יושבת על מיטה כאן אני יושבת לבד!

שבוע טוב. קראתי את שתי ההודעות שלך. שולחת לך חיבוק תומך ומחזק. איתך יקרה. - רק אם תרצי..!! אני.

לא איני נרדמת כל הגוף כואב וחרד כל דפיקה כל חרש הלב פועם בלבי תפילה שלא יחזור אני כה מפחודת מבוהלת הוא משחק בי כעכבר במלכודת הוא צוחק מהכאב שלי מהדמעות האררות שמסגירות את הפחד הכאב היאוש הלב שבור מרוסק מדדמם האם כאן בחדר קטן וחשוך המצא את מותי או שהצליח לברוח הלוואי אוי אלוהי חזקני ואמצני תמצא לי פתח ישועה במהגהנלא אוכל עוד לשאת בסבלי הנורא! כבר אין מילים בפי אני גמרה שבורה מרוסקת!

צר לי, אבל ההודעות שלך נשמעות לי יותר מידי חרוזות. האם כל זה אמיתי או נסיון למשוך תשומת לב? אילו היית כל כך כואבת, היית מדברת על הכאב ולא מנסה לחרוז אותו ולעשות מימנו טרגדיה..... אם אני טועה, סליחה. האינסטינקטים שלי אומרים לי שזה זיוף אחד גדוללללללל.....

יקרה, למרות שכבר הרבה זמן לא כתבתי כאן מתוך קשיים שלי, הודעתך מייצרת בי דאגה וחרדה גדולה. איני יכולה להישאר בעמדת המחבקת, כי את מספרת על מצב של סכנה אמיתית, על מצב בו את כלואה בתוך בית שאין לך דרך מוצא. אין בי מילים, וקשה לי לשאת את חוסר האונים שלי מול מה שהבאת. מגיע לך שיקחו אותך משם, מגיע לך לצאת למרחב מוגן, מגיע לך להיות חופיה שרמה המציאותית ומשם לסלול דרך לחופש פנימי. הלוואי ותאשרי לנו להבין מה באמת קורה ותמצאי את הכוח לגלות לאפשר לעולם להציל אותך, כי במילותייך את מביאה בצורה חזקה ביותר את הזעקה. מחבקת ומקווה שתתני לנו את האפשרות לעזור באופן מציאותי. דואגת לך ומאמינה שלא מגיע לך להיות שבויה, מנסה לרצות

יש דרך מציאותית לעזור לציפור בכלוב של כאב? אני חייבת לומר שקשה לי מאוד לשאת את המחשבה שזה מה שקורה לה ולהישאר בעמדת המחבקת. אני חסרת שקט ברמות שאיני יכולה למלל ובעיקר מרגישה שאין בי יכולת לשאת את חוסר האונים הזה. ברור שזה פוגש אותי במקומות שלי ועדיין, עדיין נראה לי בלתי הגיוני בעליל להשאיר את המצב כך. מחכה לתגובתך וסליחה שאני פונה אלייך... מנסה לרצות

אני מעריכה את דאגתך אני מקווה שתשובתי והתייחסותי לציפור עונה לשאלתך? מה איתך? מה שלומך? אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

אני כל מצטערת לשמוע את הכאב הגדול אני לא מצליחה להבין עזרי לי...את במצוקה כרגע? זקוקה לעזרה? אם לא אקבל תשובה ממך בזמן הקרוב אבין כי אכן את זקוקה לעזרה. ואפעל מיידית בעניין!! מחכה לשמוע ממך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

מילותייך לציפור מרגיעות אותי במובן של לקיחת אחריות וכרגע, במה שאני חווה כלפי מילותיה זה משמעותי עבורי. תודה!!! שלומי מנסה בכול הכוח להכיר את הטוב ולאמצו וכנראה שהדרך עוד ארוכה... ובמקביל, כשיש בי את היכולת לראות אותי מבחוץ, אני יודעת שחציתי באומץ את מה שהיה מורגש כבלתי אפשרי ויש בידיעה זו כוח של ממש. תודה ששאלת, תודה שאת - את. יום מיטיב ומשמח, מנסה לרצות