ברוך דיין האמת

זהו , זה נגמר עוד פוגע אחד נפטר בעלה של אמי נפטר אתמול והיום היתה הלוויה אני עמוסה ברגשות סותרים מכל כיוון אז נכון שכבר סלחתי לו ונכון שלמרות הכל לא יכולתי להתקרב אליו מאיפה באו רגשות הרחמים ה רי זה כבר נגמר עמדתי למרגלות המיטה שלו והרגשתי צער על בנדם שגומר את החיים שלו בצורה כזו עלובה , כואבת והיום למרגלות הקבר שלו כשאני תומכת באמי והייתי לגמרי מנותקת כמו מהופנטת רואה אייך הגוויה שלו מורדת לתוך הקבר ולא מאמינה שזה הוא מלא מחשבות חולפות לי בראש-ופלאשים ובתוכי זועקת בלי קול הוא הרי ביקש סליחה מכולם התחנן שנסלח לו על כל מה שעשה וגם פגע באחרים כמובן בלי להזכיר ,,,,,,,,,,,,,,,, אם סלחתי לו אז למה ככה????? למה אני לגמרי מנותקת הרי הוא כבר אינו יכול לפגוע,,,,,, לא מבינה ליל מנוחה אני

חטוליתי נשמה, מצטערת שאילו הנסיבות עכשיו ושכל כך קשה לך. מיתוך ניסיוני הבנתי שהסליחה היא פעולה שמאד עוזרת לנו להתמודד טוב יותר עם הרגשות הכואבים מול מה שקרה, ובהחלט מקלה עלינו. ובכל זאת במצב שבו הוא נפטר התחושה היא קשה יותר בגלל הזכרונות. מה שלמדתי הוא שאנחנו יכולים לשכוח מה עשו לנו, ויכולים גם לשכוח מה אמרו לנו. אבל לעולם לא נשכח איך אנשים גרמו לנו להרגיש..... מכאן הניתוק וההצפה, כי את זוכרת ברגש. חיבוק אוהב יקרה ושמרי עליך. שלך - מציאות אחרת

מצטערת על הסבל והכאב היום ובעבר הרגשות סגורים בקופסא ככה נכון לך עכשיו אני מקווה שתוכלי למצוא להם מקום לכל הרגשות כולם לגיטימים וכולם זקוקים לצאת ולבוא לידי בטוי יקרה אני איתך מחבקת אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il