עברו חודשיים

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

19/03/2012 | 22:08 | מאת: חטולית

מאז הפעם האחרונה שנכנסתי הזמן טס במהירות האור הארועים רצים אחד אחרי השני בלי אפשרות לקחת אוייר בין הטיפול שלי ברוני המתוקה שלי שבלעדיה כבר הייתי מאבדת את השפיות שלי לבין מחלת הסרטן של בעלה של אימי והיא כבר מתמוטטת כי אין לה יום ולא לילה וברור שאי אפשר להשאיר אותה לבד במיוחד כשצריך כל פעם להריץ את בעלה לבית חולים,,,,, עכשיו גם בעלי פיתח חסימות בריאות אז כמובן צריך להיות גם איתו והוא כמובן עובד קשה כמו חמור בקושי נושם בקושי חי,,,,,,,,,,,,, אין סוף למה שקורה כל הזמן רק בשורה טובה אחת יש לי הבן שלי סוףףףף סוףףףףף השתחרר מהצבא גם עם זה יצאנו בשן ועין איפה לוקחים אוויר?????????????..... לי כבר אין מקום להתלונן מסביבי כולם במצב,,,,,,,,,,, אתן חסרות לי כל כך ולא מוצאת את הזמן להכנס עכשיו עפה למיטה השעון יצלצל בבוקר מוקדם וצריך כוח להתחיל יום חדש חיבוקים מלאים בגעגועים אוהבת את כולן ליל מנוחה יקרות שלי חטולית

לקריאה נוספת והעמקה
21/03/2012 | 00:22 | מאת: מציאות אחרת

חטוליתי נשמה, כל כך שמחה שניכנסת, שמחה שהשמעת קול. מצטערת שהחיים מזמנים לך כל כך הרבה אתגרים קשים בבת אחת. כל הכבוד לך שלמרות הכל את עוד מצליחה לתפקד במלוא הקצב. מקווה שתבוא הקלה במהרה ושבעלה של אימך ירגיש יותר טוב, וכמובן שגם בעלך יחלים במהרה. מקווה שאת בסדר, לא כתבת עליך. תמיד יש לך מקום לכתוב עליך ולשתף במה שנכון לך ובכל מה שעולה. את גם חשובה וגם לך יש מקום תמיד. מזל טוב על השחרור של הילד מהצבא, ובהצלחה באזרחות..... גם אני התגעגעתי אליך המון, את ממש חסרה לי. שמרי עליך הכי שאת יכולה. מקווה שהפיברו רגוע. ים של חיבוקים עדינים ועוטפים. שלך - מציאות אחרת

22/03/2012 | 22:35 | מאת: חטולית

תודה מאמי על המילים החמות שלך ועל החיזוקים שלך משתדלת לשמור על עצמי עד כמה שרק ניתן לא תמיד זה מסתדר את יודעת , נכון? עלי לא כתבתי כי לא יודעת כבר מה לכתוב המצב ממש קשה מרגישה עייפות וחוסר אנרגיות להתמודדדדד תמיד הכל נוחת בכמויות וזה לא הכל מצטערת מאמי שלי נפלתי עלייך מספיק ליל מנוחה יקירתי שמחתי לראות אותך כאן חטולית

22/03/2012 | 23:34 | מאת: ינשוף

התגעגעתי אליך מאוד! כמה עומס!- איך את חוץ מעיפה? איך את מרגישה? שולחת לך חיבוק- ינשוף

23/03/2012 | 03:22 | מאת: חטולית

חוץ מעייפה? אני כל הזמן בלחץ בגלל דברים שקורים אני לא כתבתי הכל יש עוד,,,,,,,, אם אני צריכה אחרי 10 או יותר שעות של עבודה כי לפעמים יוצא ככה גם לקפוץ לאמא שלי שהיא קורסת מעייפות גם היא אשה חולת לב ולתמוך בה , מה כבר נשאר לי,,,,,,, חוזרת הביתה ועושה מה שצריך והולכת לישון מוקדם,,,,,, היום שיבוא למחרת לא יותר קל ואין עוד מי שיעזור ויתמוך הבן שלי האמצעי גם עוזר ועושה המון אבל בקרוב גם הוא חוזר למעגל העבודה מה להגיד לך שנראה כבר ימים טובים יותר תודה חומד על החיבוק, בחזרה ליל מנוחה

24/03/2012 | 08:49 | מאת:

אולי נכנסת בכדי לקחת אוויר...? טוב לראותך העומס הוא חלק מהשיגרה שלך וזה באמת יותר מדיי טוב שיש את רוני אבל צריך למצוא את זמן האיכות עם עצמך זמן שממלא אויר ואנרגיה מחזקת אותך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il