פורים- ונורא עצוב לי-
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
התלבטתי עם לשתף או לא-והחלטתי שצריך-כי אין לי מקום אחר כרגע לפרוק את הכאב- האמת היא שכל כך רע לי ואני מתאפקת מלהתחבר לכאב התהומי שיש בתוכי- פורים מעצים את הכאב -כי אין משפחה- והילדים גרים עם אבא שלהם- וחברות-אני לא כל כך מצליחה להיות בקשר עם אף אחד- אז שוב הלבד שמאוד מוכר לי ואני יודעת שאני בתהליך של ריפוי אבל זה לוקח זמן ובינתיים-אין לי את המילים לתאר את עוצמת הכאב- אני יודעת שאתן מבינות-וזה מרגיש לי פחות לבד- ותודה שאתן כאן-ינשוף
ינשופית שלי, מבינה את הכאב, ורוצה רק להיות איתך ולבכות איתך- להראות לך שאינך לבד!! הטיפול הוא אכן לוקח זמן וזה קשה כי את עכשיו כואבת ואין מי שירפא זאת מיידית... אומרים שפורים הוא יום גדול (אפילו יותר מיום כיפור במידה מסויימת) אז אנא ממך, אני לא הצלחתי לעשות זאת בבקשה תנסי את לפנות לאלוקים ובמילים שלך לבקש ממנו לראות את האור ושיאמר די למכאוביך .... אוהבת אותך ושמחה מאוד ששיתפת אפילו אם לא נצליח לרפא לך את הכאב, רק בכדי להראות לך שאני איתך מתוקה ומצטערת נורא שהילדים לא איתך.. לגבי חברות- אני בטוחה שברגע שתסכימי לקבל אותך תצליחי לשמור קשר עם חברה אפילו אם תהיי אגואיסטית והקשר יתמקד רק בך כי מגיע לך זאת!! אחרי שנים רבות שלא היו שם לצידך ועם הזמן תצליחי גם לתת מעצמך כי יש בך ה-מ-ו-ן!!!!! אני יודעת כי אנשים שעוברים נסיונות קשים כמו אלו ויותר סימן שיש בהם יכולות עצומות שהם צריכים רק לדעת ללמוד לראות זאת.... יקירתי, שולחת לך חיבוק חם, אוהב ותומך. מתמודדת
צא לי שהלבד כל כך מורגש במציאותך הפנימית ולא פחות צר לי שמציאותך החיצונית מזינה את הבדידות שבפנים ובעצם, אולי ההיפך... יודעת שאין בי תשובות, אין בי מילות חוכמה או עצה, מלבד הרצון לומר לך שכואב לי באמת. רוצה בשבילך שיהיה בך הכוח לקבל את ינשוף הבודדה באהבה והחום, שלפחות בתוכך יהיה לה מקלט מוגן, שומר, מחזיק ומכיל. רוצה שתהיה בך היכולת להעניק לבדידות הזו את תנאי השטח הטובים ביותר להשרדות ולוואי ויותר מכך... שמרי עלייך אהובה, מנסה לרצות
בכיתי כאשר קראתי מה שכתבתן- כי אתן מבינות את עוצמת הכאב שאני חשה-תודה שאתן כאן וסליחה שאני לא מגיבה לכל אחד מכן בנפרד-ינשוף
מצטערת על הכאב התהומי והתחושות הקשות, ובעיקר על שאת מרגישה כל כך לבד. שמחה שבחרת לשתף ובעצם במובן מסויים לשבור את הלבד הזה ולא להשאר לבד עם הכאב. מניסיוני כשהרגשתי לבד, גם אם היו אנשים לידי ואפילו אנשים קרובים כדוגמת ילדי, עדיין הרגשתי לבד, מהסיבה הפשוטה שהלבד הוא תחושה פנימית ושום דבר חיצוני לא יכול לשנות אותה. יבוא יום בו תרגישי שאת עולם ומלואו לעצמך וכשזה יגיע, שוב לא תרגישי לבד יותר בגלל שאת תהיי שם לעצמך ובשבילך, ואת עם עצמך זה כבר לא לבד. שולחת לך חיבוק עוטף ומכיל. שלך - מציאות אחרת
מה שאת כותבת כל כך נכון לגבי- אני זוכרת עוד כשהייתי נשואה עם הרבה אנשים מסביבי והרגשתי אותו דבר כמו שאת מתארת- כן לבד בשבילי הוא משהו מוכר לי שאני חיה איתו מגיל 0-נעולה-םגורה בתוך עצמי-רוצה משהו אחר-אפשר לקוות- תודה על זה שאת כאן-ינשוף
מה שלומך? היצאה מהשיגרה קשה? יודעת ומבינה כמה קשה...אולי מפחיד? מחזקת אותך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il
תודה שאת כאן- בשבילי-בשביל כולנו- כן קשה לי ומפחיד לי מאוד בלי מזגרת- הולכת לאיבוד- דברים מתחילים לצוף-ואני רק רוצה לברוח- לא להתחבר- אבל די--זה כבר מתיש ומבודד נורא- אני רוצה משהו אחר-רוצה פשוט להיות- בלי פחד-לנשום בחופשיות- לישון בלילה וכו- מנסה לאפשר- לרפות- לא לאחז כל כך בשליטה- אני סחוטה נפשית -פיזית-מנטלית--שוב תודה-ינשוף
