שיתוף-
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מרגישה מטומטמת לשתף כי הכל חוזר על עצמו - היאווש- הפחד -האימה -הניתוק- הלבד- והצורך האדיר לבנות קירות מסביבי-לא להתקרב לאף אחד - להמשיך עם מה שמוכר לי- מצד אחד זה "כאילו" בטוח אבל מצד שני זה קשה להיות לבד- נמאס לי מעצמי- ממה שאני עושה- מבינה מאיפה זה בא אבל זה לא מקל- אין לי רגע של שקט בפנים- כל הזמן מנסה לברוח -ו"זה" כל הזמן איתי-למרות הכל!
ינשוף יקרה, מבינה את הצורך הזה אבל יודעת שהכל הגלל שלא הגעת עוד לאדם הנכון שיהיה שם בשבילך ללא מילים ללא הסברים וללא צעדים פזיזיים.... רק שיהיה שם בשבילך, לבכות איתך/ לחייך / לאהוב / לתת וכו' ויש שם מישהו כזה!! אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל חלק מהריפוי זה לספר את זה לכמה שיותר אנשים שוב ושוב, עד שזה ימאס ויהיה נחלת העבר אמן אבל אני איתך עדיין לא במקום שאני כותבת אלא בצד שלך הכואב המבוצר והזועק אני יודעת שאני נמצאת במצב כזה שאם לא ישימו לב אלי יקרה לי משהו חמור!!! כי החלטתי אין לי כוח לעמוד שם לצידי כל הזמן:((( רוצה עזרה רוצה כוחות רוצה הסברים ועוד.... ההבנה לא תמיד עוזרת כמו שכתבת האהבה בתוספת להבנה עוזרת המון! את נפגעת באהבה, התיחסו אליך בדרך משפילה ועשו מה שרצו בך וכרגע בנוסף להבנה שמתווספת לך את צריכה לחוות את האהבה שמגיעה לך את האמון באחרים לבנות מחדש ... מאחלת לך בהצלחה, מקווה שהעברתי את המסר שרציתי כי אני עצמי מבולבלת עכשיו.... לילה טוב מתמודדת
אני יודעת שיש לך כוונות טובות אבל בדבר אחד את לא צודקת- אני כן הגעתי לאדם הנכון-פשוט אני לא סומכת עליה ועל אף- אחד-