:(

רק לי חשוב הפורום?? אוף אני לבד פה......... איפוא כולכן?? עסוקות?? ל ב ד :(

מה שלומך? מבינה את ההרגשה... מצטערת שכך אני כאן אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית http://www.orhanefesh.co.il

המצב רוח שלי לא כ"כ השתנה אני מנסה לא לחשוב על זה אבל זה לא בכוונה כי אני פשוט לא מצליחה לחשוב על מה שעובר עלי אני פשוט מנותקת ולא מצליחה להבין מה קורא איתי.. עכשיו חזרתי מחתונה- לא היה לי כוח להישאר שם לריקודים אז הלכתי רק לחופה וחזרתי מהר, לא מצליחה להביע רגש שום רגש לא של שמחה ולא של עצב לא של כאב ולא של רוגע ושלווה.... אני מרגישה שאני סוחבת את החיים וצפה בהם כמו עלה במים בלי לחוות שום דבר שבוע שעבר חשתי קצת ואז חשתי עצב ודיכאון- אני חושבת בגלל הבדיקה שעשיתי ז"א אני מאודד שמחה על התוצאות אבל היה חשוב לי לבדוק כי רציתי כאילו להפנים את מה שקרא לי- אני חשבתי שאם אוכל לראות שאני לא בתולה- שעל אף שאמרתי לו להפסיק הוא המשיך וקרע לי את הבתולין...- אז אבין את חומרת מעשיו אבל אני נשארתי בתולה- לשמחתי שהצלחתי לדחוק אותו אבל נאבדה לי דרך להאמין, להפנים... הפסיכולוגית שלי אומרת לי שזה לא היה מה שגורם לי להאמין אבל בכל אופן זה הקשה עליי וגרם לי לדכדוך שישבתי ושמעתי שירי דיכאון... נשארתי לבד.. אין מישהו לידי- ולא יודעת איך חיים עם זה עוד... לשכוח??? זה מה שהכדורים עושים לי אבל משהו בתוכי לא נותן- משהו צועק לי וסוחב אותי למה שקרה, אני לא רואה חיים בלי זה ואני לא רואה חיים עם זה... כן, קשה...