מציאות יקרה שלי

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

02/01/2012 | 00:42 | מאת: אפרת

אל תבחרי כל מטפלת שמציעים לך!!! תבדקי אותה טוב טוב, אם היא מתאימה לך!! וכמו שכתבת לדמעה הסוף קרב והוא יביא עימו טוב ואור ותקווה ושמחה... אני בטוחה!! רק צריך תקווה ואמונה חזקה נ.ב. לגבי מה שכתבת: אזכרה שלו / שלה... מי הם ההורים?? אם כן אז אני מבינה שיש לך אינסוף כעסים עליהם ואת חוששת ושונאת את הגנים שהורישו לך, שנטבעו בתוכך... כמה מבינה את התחושה ש'אולי' יש בי משהו ממישהו רע שהתאכזר אליי... (לא כמוך כי זה הורייך..- הם היו צריכים לשמש לך עוגן וחוזק וביטחון..) יקירתי כל עוד לא תלכי ותאמרי להם מה את מרגישה שעשו ותצעקי את המילים מגרונך, כעסים ודברים ששמרת/ שלא היה לך זמן לומר או שפחדת/ לא יכולת לומר...- - - יהיה בך משהו שלא בא על סיפוקו משהו מר לפי איך שהבנתי (ההורים) מתו (???) אזי הטיפול הכרחי בכך שתוכלי להוכיח להם שטעו... ...... בעצם אני רק מנחשת את סיפורך אזי אמשיך (אם תרצי) אחרי שתעני לי תשובות...

02/01/2012 | 02:05 | מאת: מציאות אחרת

אפרת יקרה, באשר למטפלת, אין לי מבחר, לא מוצאים אפילו אחת,כך שאני אצטרך להסתדר עם כל מה שימצאו, אין לי אופציות..... אני לבד יותר מידי זמן ובמקביל עורת הרבה תהליכים שכעיקרון לא רצוי לעבור בלי מטפלת. מן הסתם ממוטטת. ובאשר אליהם, אכן מדובר בהורים שלי, ואין לי כבר כעסים אליהם. פרקתי את כל זה בתהליך שלם שהעברתי את עצמי לבד. עברתי הון דברים לבד. המטפלת שהייתה לי לא ממש עשתה משהו, סתם שרפתי את הזמן שלי אצלה במחיר מאד יקר..... מה שכן, למרות כל התהליכים שכבר עברתי עדיין יש בי המון כאב על האין הורים ואין אהבה, הגנה, תמיכה וכד' אלא הפוך מכל אילו ובאקסטרים. לא הבנתי למה התכוונת ב"להוכיח להם שטעו". אני כבר לא מתייחסת לכל הרע שהם הטמיעו בי עלי, רק עובדת מאד קשה לנקות אותי וזה כמו בור ללא תחתית..... מקווה שעניתי על כל השאלות. תודה שאת כאן. שלך - מציאות אחרת

02/01/2012 | 02:46 | מאת: אפרת

מצטערת אבל באמת אני כואבת את תחושת האובדן של האהבה התמיכה העוגן וההצלה... קשה לי לדמיין חיים עם הרבה חסרונות בסיסיים קיומיים אלו שכל אחד צריך.. מציאות, את עברת הרבה לבד ולפי דעתי כשמשיחים את הלב עם אדם מיומן בנושא מתגלות הארות נוספות ועד כמה שאני מצליחה לקלוט אותך: את אומרת שאין לך כעס, התגברת עליו- - קשה לי להאמין... אולי את מפנה את הכעס כלפייך?? ולכן כל מה שאת מרגישה זה לאסוף את הרסיסים...?? מציאות, דיי להיות לבד!! שתפי עד כמה שתוכלי ותסכימי לעצמך לכעוס (כך נראה לי) !! ובאשר למטפלת- בכ"א ניסיונך הראה שזה לא טוב לבחור 'כל אחת' אלא גם אם יציעו- חשוב שתנהלי איתה שיחה קצרה לפני כן ותראי אם היא בכיוון שלך: *מודעת לסבל/ לבדידות/ לקושי/ לכאב שלך... *יש לה עבר עם סגנונות טיפול ברקע שלך וכד' הרבה הצלחה ויום טוב :) אפרת