קשה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ראתי עכשיו תכנית בטלויזיה ומישהו אמר שמי שגודל ללא אמא ללא הרגשה של בטחון מפקפק בהכל ולא לומד לסמוך והרגשתי פתאום כל כך חזק את החסך האינסופי הזה את הבור הפנימי הכל כך עמוק של געגוע לאמא שאף פעם לא הייתה לא יודעת איך למלא את החסך הזה לא יודעת איך להפסיק לרצות אמא מה עושים עם הכמיהה הזאת? כל כך כל כך כואב לי דמעה
דמעה יקרה קשה וצורב לא משנה כמה ואך השנים עברו וחלפו החסך תמיד שם גדל? מקבל גוונים שונים... כואבים את גדלת בגרת, התפתחת בלעדיה... בעזרת הקול הפנימי שדחף אותך קדימה ששמר והגן עלייך קול שלא תמיד הקל עלייך אבל קול עם הרבה כוח ועבורך... עכשיו חבקי ואהבי את עצמך מגיע לך איתך אידה שולחת חיבוק עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית
אכן קשה בלי אמא, בכל מצב ובכל גיל... הכמיהה והגעגוע למשהו שכל כך חסר.. שולחת לך חיבוק , יקרה שמרי על עצמך בטוב ושבת שלום מוארת, סמויה
כל כך מיזדהה איתך ואם הכאב הזה. כל כך יודעת על מה את מדברת. האמת הכי כואבת היא שהחסך הזה, הבור הזה אף פעם לא יתמלא. אהבת הורים היא משהוא שרק הורים יכולים לתת ואין לה תחליף. צריך ללמוד לחיות בלי זה, לייצר לעצמינו את האהבה העצמית שלנו. וזה כל כך קשה וכואב...... איתך יקרה באותו כאב בדיוק. חיבוק, שלך - מציאות אחרת
אני בטוחה שתתני או נותנת את כל כולך לילדייך אנו נדרשים להאמין במה שיש לנו והנה את גדלת ונהיית מיוחדת בעלת כשרון והכלה מדהימים שאין לכל אחד וזה מתוך קושי ... אין לנו מושג למה מגיעים אלינו אסונות אבל מה שברור הוא שמהם אנו למדות להיות טובות יותר, חזקות יותר ויכולות לעזור ולהבין את השני יותר טוב, את הכל את עושה.. זה באמת קשה אבל אמרו לי פעם: מה עדיף? להיות צודקים בסבלינו (כלומר לסבול ושאנשים ירחמו עלינו) או לגדול מעל הסבל ולהיות אנשים מיוחדים אנשים גדולים.. מרוממים מעם.. מחזקת אותך חיבוק חם ואוהב אפרת
