חודש עמוס בארועים קשים

כבר הצליחו לשכנע אותי שאני נוטה לקחת את הצרות של כולם על הכתפיים שלי שאני חייבת להרפות לשחרר לא מצליחה,,,,,,,,,,, אולי כוחו של הרגל כוח המציאות אני כזאת ולא מצליחה להשתנות אלה אנשים שמאוד יקרים לי שאני אוהבת אותם מאוד חלק בלתי נפרד מחיי החודש היו המון ארועים מאוד קשים וכולם מאנשים שחלו ומצבם אולי לא ישתפר בנוסף-נשארו לי עוד 3 טיפולים אחרונים כולל השבוע-גם זה כבר נגמר אין אפשרות להמשיך במרכז ואין אפשרות לטיפולים פרטיים מה שיהיה יהיה מצטערת שלא מגיבה לכן בעוד שבועיים אתחיל לטפל בנכדה שלי כמו שטיפלתי באסף מאוד מקווה שהשינוי הזה יביא איתו רגיעה ומנוחה מכל מה שקורה מסביב משו חייב להשתנות ליל מנוחה

חטוליתי מתוקה, מבינה ומזדהה איתך ועם הקושי הרב הכרוך בלדעת שאנשים יקרים לך סובלים ובמובן מסויים כל מה שאת יכולה הוא להיות שם בשבילם, כי לרפא אותם את לא יכולה. תחושה של כאב וחוסר אונים חותך בבשר החי. טוב שאת כותבת. תאפשרי לעצמך גם להרגיש את מה שאת מרגישה ואל תשארי עם זה לבד. כך תוכלי גם לחזק את עצמך וגם להיות יותר חזקה עבורם. ובאשר לטיפול בנכדה שלך, זה אכן שינוי כייפי, ויחד עם זאת תדאגי לעצמך לרשימה של דברים שיוכלו לשפר לך את ההרגשה באותן שעות במשך היום שבהן הנכדה כבר תחזור הביתה ואת תשארי לבד עם עצמך. תנסי להיות ערוכה לדברים שתוכלי לעשות אם יצוץ כאב אחרי שהיום עם הנכדה נגמר. באשר לטיפול, האם את לא יכולה לפנות לרווחה בעיר מגוריך? גם שם יש טיפולים במחיר סימלי או בחינם. אולי כן תוכלי למצוא לך טיפול חדש. תמשיכי לכתוב יקרה ושמרי עליך. חיבוק עדין וחם, שלך - מציאות אחרת

באמת ישנם דברים שאני מאוד משתדלת להניח אותם כמו שאומרים בצד ולחשוב גם על עצמי רק שהכל קורה ברצף בלי שנשאר זמן לנשום אוויר וכל אחד דורש את מנת תשומת הלב שלו והנכדה שלי -המתוקה הקטנה כבר כמעט בת 7 חודשים ולאספי יומולדת בפתח בשבוע הבא כבר בן 4 , לא להאמין אייך הזמן טס סידרו לי שמונית תבוא לאסוף אותי מהבית כל בוקר -משו כמו רבע לשבע בבוקר , והם חוזרים לא לפני 4.30 ,בעלי כבר יבוא לאסוף אותי משם לא מעט שעות אבל אוכל לפחות לנוח בצהרים עם רוני הקטנה שלי טוב, לפחות מקווה,,,,,,,,,, לגבי הטיפול-המרכז הזה שבו אני כרגע מטופלת הוא הכי קרוב לבית וכן , זה נגמר באופן סופי ,זה בהחלט שייך כיום למחלקת הרווחה תודה יקירתי על החום במילותייך תודה על החיבוק החם-שולחת בחזרה מה קורה איתך? יש חדש? אוהבת

דאגנו.... טוב לראותך וכן כתפייך רחבות ותומכות וליבך רחב ומחבק ובכל זאת את צריכה לשמור על עצמך!!!! צר לי שהטיפול נגמר...מוקדם מדיי... ועכשיו נכנסת לפרק חדש... זה נפלא ומקווה שאכן יכניס אור אבל את תשכחי לשמור על גבולות וזמן לעצמך! שמרי על עצמך איתך אידה עו"ס MSW טיפול בנפגעות תקיפה מינית

מצטערת שהדאגתי איך שהו תמיד הדברים באים בצרורות ולא רק מהמשפחה שלי כאן בארץ אלה גם מחו"ל גם שם יש המון חדשות לא טובות לצערי והנפגעים העיקריים הם כמובן אחי וגיסתי אי אפשר להשאר אדישים לנוכח כל מה שעובר עליהם גבולות כן , בהחלט גבולות תמיד מסתבכת איתם ושוכחת אותם תודה אידה שאכפת לך

שמחה שכתבת וזה בסדר שאת לא מגיבה כבר דיברנו על זה עכשיו שהטיפול נגמר אולי ימצא פתרון אחר אבל אנחנו כאן אל תישארי לבד זה בסדר להיתמך גם אם לא מגיבים תפרגני לעצמך את זה . בקשר לסבל של כולם . השבוע אמרתי לאדם יקר כמה סבל יש בעולם .. ואז הוא שאל אותי ואיך את מרגישה כלפי זה אמרתי לו כואב ואז הוא אמר לי בזה הרגע הוספת עוד סבל לעולם . כמה שאנשים יקרים לנו זה לא שלנו ואנחנו צריכים לשים את הגבול אחרת את חיה בתוך סבל שהוא לא שלך ומייצרת סבל חדש ... אוהבת אותך יקרה מקווה שהטיפול בנכדה יעזור אבל מסכימה עם אידה שימי גבול קודם כל לעצמך לא להגזים בנתינה תזכרי שאנו חסרות גבולות וזה לא לטובת אף אחד . יקרה שלי חיבוק ועוד אחד ושימרי על עצמך

לצערי אין פתרון להמשך הטיפול אולי גם זה צריך כבר להיגמר את צודקת מאמי , יש לי עדיין בעיה עם הצבת גבולות להצטרפות לסבל של אחרים העלת לי חיוך :))) "לשים קודם גבולות לעצמי לא להגזים בנתינה" את לגמרי צודקת תודה על החיבוק מחבקת חזרה

כמה את נותנת ומחלקת מעצמך איזה כיף לנכדים ולכלות שלך שיש להם אותך!! את עוזרת, מטפלת, אוהבת מאפשרת לכלות לצאת לעבוד בשקט איזה סבתא! הלוואי שקצת מזה היה לי (לא ממך, כמובן אלא ממי שצריך לבוא..) את יודעת.. מצער לשמוע שרק מס' טיפולים נותרו לך! חשבתי שזה יותר.. שוב, אולי תוכלי לחזור למרכז סיוע, אולי לרווחה אולי דרך הקופח.. בסוף יצוץ משהו בשבילך מחזיקה לך אצבעות ואגב, מצטרפת לקודמותיי, שיש לך נטייה לקחת על עצמך יותר מידי אז תתחילי לחלק גם זמן לעצמך!! עם כל הרצון הטוב של לתת ולטפל אני מקווה שלא יקשה עלייך אולי כלתך תוכל לשים את התינוקת אצל מטפלת ולך יהיה זמן לעצמך, טיילי לך בבית קפה, תלכי לך למספרה.. וסתם פינוקים שאת אוהבת. זה הזמן שלך..וזה לא יגרע מהיותך סבתא אוהבת, פשוט אולי את כבר עייפה, כל חייך עזרת וטיפלת אולי הגיע הזמן שהם ייתנו לך את הזמן לעצמך.. ואולי גם בהקשר של הטיפולים שאת צריכה , אולי שהם ייתגייסו עבורך בזה? שלך, סמויה זה יהיה תמורה יפה מצידם..

מאמי יקרה שלי, זה חלק בלתי נפרד ממני לתת , להיות,,,,,,,, וכלתיבאמת מאוד מעריכה את העזרה שהיא מקבלת ממני ולא חשוב במה כרגע היא הכלה היחידה שיש לי , מקווה שיגיעו עוד שתיים,,,, גם אותי מצער שזה נגמר אבל זה מה יש אין דרך קופ"ח להמשיך טיפול , וזה דרך מחלקת הרווחה אני הולכת לטפל ברוני נכדתי על מנת לעזור להם לחסוך בהוצאות אם יכלו לעמוד בהוצאה למטפלת יתכן והיו עושים זאת אך הם מעדיפים אותי ולא רק בגלל החסכון אלה בגלל דרך הטיפול והגידול שלי את הילדים אני לא אוהבת ואף פעם לא אהבתי להסתובב בבתי קפה-לא יודעת למה באמת וללכת למספרה -הולכת כשאני באמת צריכה פינוקים בשבילי? אני אפילו לא יודעת מה זה אני באמת חושבת שהשינוי באווירה עם רוני יהיה משו חיובי ביותר את יודעת כמה המון דברים אני צריכה ללמד אותה??? זה יהיה פשוט תענוג אמיתי אולי באמת אני צריכה לסיים את הפרק הזה של הטיפולים ולהמשיך הלאה מי יודע מה ילד יום תודה לך יפה שלי שאת חושבת עלי בצורה כזו