מי פוטמה?

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

29/11/2011 | 21:54 | מאת: סמויה

סמויה מי מטומטמת- אני וסמויה! נו בטח, לא לומדת לקח באמצע מקלחת עם התינוק אחותי מתקשרת ?????????????????????????? היי אחות.. עכשיו תקשיבו זה הזוי תאריך הלידה שלי, לא מא שלי אין תאריך לידה רק שנה לידה. לא רשמו לה בארץ המוצא אז היא אימצה לעצמה תאריך- שהוא יום עוקב ליום ההולדת שלי... וכך רשמה במשרד הפנים זא יומ ההולדת שלה הוא יום למחרת לשלי אז אחותי מתקשרת אליי רוצה לארגן חגיגה דווקא ביום ראשון אני לא יכולה ביום ראשוןף למחרת יש לימודים לילדים וכל זה.. עכשיו זה לא שהיא מתכננת לחגוג לי בכלל! אלא לחגוג לי , על הדרך יחד עם אמא שלי, לא במיוחד כמו תמיד הם אפעם לא חוגגגים לי בכלל רק תיומולדת של אמא שלי שכבודה במקומה מונח כן? אבל מה איתי? אני תמיד באה לחגוג, קונה מתנות ובאה ולי לא קונים כלום.. או אפילו בלונים או משהו בשבילי.. עכשיו חשבתי למה ביומ ההולדת שלי צריכה להיגרר עם שלושה ילדים בלילה, בימים הקרים הללו כדי לחגוג על-הדרך את היומולדת שלי עם אמא שלי? שעל שלי מדלגים ועוברים ליום הבא למה לא ביום שבת, הרי זה יותר נוח לא, אחותי נוסעת לחיפה ביום שבת נו, היא בטח לא תטריח עצמה בשבילי.. אלא תסתפק בטל' או סמס אז אותי מכרחים לחגוג לא רוצה! לא רוצה בכלל לחגוג איתם, נתחיל מזה!! ואם הם ככ מתעקשים למה שהם לא יבואו לחגוג במיוחד לי? אה? בקיצור, לא הסכמתי ביום ראשון.. ואני יוצאת מגעילה, כי אמא שלי שמרה על התינוק ועכשיו היא עושה מזה כזה סיפור ובכלל היה לי סידור לתינוק!!! אחות של בעלי הסכימה לשמור עליו, זו אמא שלי שהתעקשה למה הסכמתי לזה?! מטומטמת!!!! אני כמו בובה על חוט, הייתי צריכה לעמוד על שלי למה עכשיו שהתקשרתי אליה לשאול היכן הם בשבת(אולי לארגן חגיגה קטנה בשבת) אז הדבר הראשון שיצא מפיה :"למה, את צריכה בייביסיטר?" לא!!! אני לא צריכה כלום וגם לא ביייביסטר , בפעם הבאה אני לא אסכים! מצידי לא אצא לבלות...בשביל הביביסטר ההוא ביום שבת איזה סיפור היא עושה לי, אפשר לחשוב, היא הריע לא ממלאת פסיק מחובותיה כסבתא... עכשיו על הדבר הקטן הזה בונה הרים וגבעות, סבתא לתפארת, לא זוקפת לזכותה כלום, ולא בא לי לחגוג איתה יומולת!! סמויה

30/11/2011 | 05:59 | מאת: בוחרת בשינוי

קודם כל קבלי חיבוק ועוד אחד. שבי עם עצמך ותחשבי מה את רוצה לעשות ביום ההולדת שלך . אחר כך פשוט תעשי את מה שעושה לסמוייה טוב. נניח רק נניח שבה לך לצאת לבד עם בעלך דאגי לבייבי סיטר וצאי תגידי למשפחה שלך שאת נורא מצטערת אבל שבעלך הפתיע עם כרטיסים או סתם ביציאה. מהיום יקרה רק מה שטוב לך שולחת חיבוק

30/11/2011 | 08:32 | מאת: סמויה

פשוט הרגיז אתמול שהימולדת שלי הופכת לכאב ראש ושאחותי מנסה להכריח אותי ומתעמתת איתי בלי בושה למה אני לא יכולה ביום ראשון, מה יש לי לעשות וחקירות ועימותים זה לא לעניין בכלל! אחותי כדי לעגל פינות ושאחגוג עם אימי- כדי לחסוך את הטרחה מלחגוג גם את שלי אז היא אומרת לי :" שלך כולה במוצ"ש!" היומולדת שלי היא לא במוצ"ש! היא מיום שיש בחצות! אני רוצה לחגוג את שלי ביום שבת!! כאילו, עם כל הכבוד ליום הולדת של אימי, שחל יום אחריי לא כך אני רוצה לחגוג את שלי!! לא על הדרך בלית ברירה עם שלה למה מנסיון מה שיקרה זה שאפחד לא יחגוג לי בכלל, כי שלי זה כבר פסה, כמו העיתון של יום האתמול . ואני לא מוכנה יותר להסכים עם זה יותר.. שאת שלי חוסכים ועוברים ליום הבא. וחוץ מזה בכלל לא בא לי לחגוג איתם!! זה סתם מעיק עליי ברמות, רק שלא נעים לי שמכריחכם אותי לחגוג לאימי למה היא בכלל חוגגת לי?! מסתפקת בטל' או סמס אם לא תפסה אותי וזהו אז הפעם אמרתי שאני לא מוכנה וגם אני אסתפק בטל' או בסמס לבבי. בדיוק כפי שהיא עושה. למה לה מותר ולי לא? ואותי עוד מכריחים?! לא, לא רוצה! סמויה

30/11/2011 | 10:11 | מאת: מציאות אחרת

מסכימה עם כל מילה שלך. הגיע הזמן שכולם יבינו שהיום הולדת שלך חשוב לא פחות מהיום הולדת של אמא שלך, והגיע הזמן שכולם יתייחסו ליום הולדת שלך כיום הולדת ולא כאל סתם תאריך, במיוחד שאצלך זה היום האמיתי שבו נולדת ואצל אימך זאת רק הבחירה שלה בתאריך הזה. מעניין למה היא בחרה בתאריך הזה?....... ואם לא מכבדים את יום ההולדת שלך תחגגי במקום שכן מכבדים אותו ועם האנשים שמכבדים אותך כמו שמגיע לך. שמחה שאת דואגת לעצמך ומגיע לך להיות במרכז. תעשי מה שטוב לך ונכון לך, ואל תדלגי על היום הולדת שלך.... ובעיקר אל תאפשרי לאף אחד להכריח אותך לעשות משהו שלא נכון לך. באותה מידה שאמא שלך רוצה לחגוג, גם את רוצה, וזה לא פחות חשוב. שלך - מציאות אחרת

30/11/2011 | 16:20 | מאת: סמויה

אה... אין לי מושג מדוע היא בחרה ברביעי לדצמבר.. בארץ המוצא שלה הנשים ילדו בבית, לא בבית יולדות ולא טרחו לציין את התאריך! אז ככה שלא זוכרים.. מאז הם עלו לארץ, עברו הרבה תלאות בחיים. כך שלסבא וסבתא שלי כנראה היה מאוד שולי.. שנים אימי חיה בתחושה שסר לה משהו והיא חקרה וחקרה סבתא שלי כמובן, לא ממש זוכרת, זה ממש הערכות גסות לפי הדוד שנולד, היא קטנה ממנו בערך ב8 חודש (הערכה בלבד) , כך וכך, היה חורף מה לשם הגיעה לחודש דצמבר ואימצה לעצמה את הרביעי לחודש שהוא יום אחריי.. וכך יוצא, מה שיוצא.. במקום לחגוג ביחד שכו זה מיוחד היא טורחת לציין את שלה ונהינת שמציינים את שלה ולהתעלם פחות או יותר משלי.. חוץ מטל' או סמס אבל אפעם לא משהו או מחווה.. אפעם לא עצרה וחשבה...ומה איתי.. אז השנה גם אני מתעלמת באותה מידה... לא מתחשק לי לחגוג לה יום אחריי במידה ולא חוגגים לי. נשמע קטנוני אבל ככה זה יהיה מעכשיו.. (: סמויה